top of page
תמונת הסופר/תטלי ויטנברג

איך לא מוותרים על זוגיות גם כשהמציאות מייאשת

יש נטייה כזו לחשוב שהייאוש מחיפוש זוגיות פוגע ביכולת למצוא זוגיות,

והיום אני רוצה שנביט ביחד בדרך קצת אחרת על הייאוש הזה.

מתחילות :)

.

אם נחשוב על זה,

כל חיפוש הוא מייאש.

המילה חיפוש משורש ח.פ.ש כמו תחפושת,

טומנת בחובה את המשהו שעוד לא התגלה,

את הנעלם הזה שקיים או לא קיים,

מתגלה בפניי או לא מתגלה בפניי.

.

גם לחפש דירה יכול להיות מאוד מייאש,

לחפש עבודה יכול להיות מאוד מייאש,

לחפש טיסה טובה או חופשה טובה יכול להיות מאוד מייאש,

לחפש בגד לאירוע יכול להיות מאוד מייאש,

ועוד ועוד.

.

אבל - וזה אבל גדול.

בכל הנ"ל, תוך כדי הייאוש,

את יודעת שמשהו יימצא.

את תעבדי איפשהו,

את תגורי איפשהו,

את תסעי לחופשה איפשהו, וגם אם לא זה לא כזה נורא.

.

את הוודאות הזו אין לך בחיפוש זוגיות -

אף אחד לא מבטיח לך שזה מתישהו יקרה (רגע באתי להרגיע לא להבהיל).

אבל מאידך..

יש דבר כזה שנקרא סטטיסטיקה.

וסטטיסטיקה היא מדהימה,

בהקשר הזה של כמה שאנחנו חושבים שאנחנו מיוחדים,

הסטטיסיקות חזקות ומעידות על מה שקורה בפועל.

וסטטיסטית, יש לך סיכוי גבוה מאוד למצוא זוגיות.

מהסיבה שיש מעט מאוד אנשים שלא ימצאו זוגיות לעולם,

מעט מאוד.

.

ואם נראה לך שיש הרבה כאלה, אז ברגע זה את עוצרת את קריאת המייל הזה,

ומתחילה לרשום לך רשימה ארוכה של מי שכן יש להם זוגיות,

ובשאיפה שברשימה הזו יהיו אנשים עם זוגיות טובה.

.

כי כשאנחנו מחפשות משהו ולא מוצאות, יש לנו נטייה להפנות את המבט לאחוז הקטן של מי ש"לא מצאו", ואת הנטייה הזו אנחנו צריכות לתפעל אחרת אם אנחנו רוצות לפעול לטובתך.

.

אז הייאוש הזה, הכל כך מובן שמגיע ועוטף אותנו בתהליך בדרך אל הזוגיות,

הוא בעצם ממש ממש ממש ממש ממש טבעי.

כי הרי איך אפשר שלא להתייאש בכל חיפוש,

על אחת כמה וכמה בחיפוש זוגיות שנוגע בנימים העדינים שלנו?

.

ומה את יכולה לעשות עם זה?

אין פתרונות קסם,

אבל יש פתרון ממש ממש ממש ממש טוב בעיניי!

.

הרי אם ייאוש טבעי, אז איפה הבעיה?

הבעיה היא בעצם בייאוש מהייאוש.

.

כמו שלדוגמא כעס זה דבר טבעי מאוד,

והבעיה שלנו היא שאנחנו כועסות על עצמנו שאנחנו כועסות,

שם מתחיל הלופ -

בהתנגדות לרגשות שלנו, בתחושות אשמה על הרגשות שלנו.

.

כאשר בפועל, כאשר אנחנו מסכימות להרגיש את מה שאנחנו מרגישות,

מסכימות להיות עצובות, כועסות, מיואשות,

מבלי לכעוס על עצמנו על הרגשות הללו או לרחם על עצמנו,

אלא פשוט להרגיש אותם

(קראי כמה פעמים שצריך את הפסקה הזו, היא ה-דבר)


הם גם חולפים.


אז את מיואשת? או קיי, תרשי לעצמך להיות מיואשת.

רגשות הם גל הם לא יכולים להיתקע.

ובבקשה אל:

תעידי על עצמך שום דבר מהייאוש הזה, הוא לא אומר עליך כלום.

הוא אומר שאת מחפשת, שעדיין לא מצאת, ושאת ככ רוצה למצוא,

ועל הדרך מתייאשת, ומתעודדת מחדש.

.

ויש לי גם עוד רעיון בשבילך שיכול ממש לעזור:

תכיני לעצמך כמה משפטי אפשור לרגעים מאתגרים, שיעזרו לך לעבור את הגל הזה בקלות.

זה עובד כך:

את שואלת את המשפטים הללו בלי לחכות לתשובה,

פשוט נותנת לתדר הנעים של השאלה להדהד לך בגוף.

משפטים לדוגמא: מה אפשרי עבורי כשאני מקבלת את הרגשות שעולים בי?

מה אפשרי עבורי כאשר אני מקבלת את עצמי בדיוק כפי שאני?

מה אפשרי עבורי כשאני מאמינה שאני ראויה לאהבה?

מה אפשרי עבורי כאשר אני אוהבת את עצמי ללא קשר לתחום הזוגי?

מה אפשרי עבורי כאשר אני מרשה לעצמי להרפות?

מה אפשרי עבורי כשאני מוצאת הנאה ברגע הזה?

וכמובן שאת יכולה להוסיף משפטים נוספים, כמה שצריך.

.

כתבי לי, איך הרגשת עם משפטי האפשור,

מה חשבת והאם המייל הזה תומך בך איכשהו,

טלי.

.

23 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page