איך למדתי להיות מחוייבת לעצמי

באחד המיילים ששלחתי לרשימת הדיוור שלי,

סיפרתי על התהליך האישי שעברתי והוביל אותי ללמוד להיות מחוייבת לעצמי יותר,

כדי לממש בעולם החומר את הגדילה שלי בעולם הרוח.

בעולם עם אינסוף גירויים,

אנחנו נדרשות לשכלל את היכולות שלנו לשמור על ריכוז,

ולמקד את העשייה שלנו במה שחשוב לנו.

.

אני עצמי עובדת על זה קשה מאוד,

זה לא קל לי בכלל,

אבל אני מתחילה לקצור הצלחות ואני אשתף אתכן בהן כאן.

.

ראשית, באילו תחומים חשוב היה לי להגביר את המחוייבות שלי לעצמי?

• תזונה

• ספורט

• איכות הקשר שלי עם הילדים שלי

• איכות הביצועים שלי בעבודה

• שעות השינה שלי

• מידת הwell being שלי בזמן שאני עושה את כל הנ"ל

• איכות החיבור שלי לעצמי

האם הצלחתי בכולם? לא.

האם אני משתפרת? כן.

הנה הכלים שעזרו ועוזרים לי להיות מחוייבת לעצמי:

1. למצוא דרך שאני יכולה לעמוד בה. שנים רבות הצבתי לעצמי מטרות גבוהות ולא ישימות, שאינן תואמות את המשאבים שברשותי: משאבי הזמן, החשק, היכולת הטכנית. בזמן האחרון אני לומדת לארגן את המטרות שלי בצורה ריאלית יותר, שמתאימה לאיך שאני חיה. לדוגמא, בתחום התזונה לקחתי ליווי תזונתי שאינו מצדד בשיטה מסויימת, אלא בודק מה הצרכים שלי, האהבות שלי, השעות שלי, הותפריט שלי הותאם לכל אלו. גם בתכנון הזמן והמשימות שלי בעבודה, אני לומדת לשים לעצמי מטרות מועטות יותר, קטנות יותר, אבל בשאיפה, שהן תהיינה כאלה שאני באמת אעשה.

2. לרשום הכל. אחרי שנים של רישום באינסוף מחברות של תכנים שאני לא חוזרת אליהם, ישבתי במשך כמה שעות טובות, והכנתי רשימה של תחומים שחשובים לי בחיים. ארגנתי אותם במערכת הtrello, וכעת, בכל פעם שיש לי רעיון או משימה או רצון, אני מיד רושמת אותם שם, וזה עושה לי שקט בראש. יתרה מזאת, אני צמודה למערכת, אני כותבת רק שם, כך ששום דבר לא אובד.

3. עוגנים חודשיים. הזמן הוא חמקמק מאוד, ואם לא אבחר מה לעשות איתו, אסחף לכל מקום שצועק חזק יותר את תשומת הלב שלי. למדתי לשים לי עוגנים חודשיים לדברים שחשוב לי לשבת עליהם: בין אם זה נושאים כלכליים לטיפול, בין אם זה זמן חשיבה על אחד הילדים שלי או על ערכי המשפחה, בין אם זה זמן פינוק לעצמי. זה לא שאם זה יהיה רשום ביומן זה בטוח יקרה, אבל הסיכויים גדלים מאוד.

4. כיף והנאה. אני מנסה להנות ממה שאני עושה. גם אם זה לשבת על תקציבים ועל אקסלים. אני ממש מכניסה לעצמי את החווייתיות ואת הכיף, אם אני מדליקה נר קודם, או מבטיחה לעצמי מנוחה כייפית אחרי. למה? כי אם אני סובלת הסיכוי שאעשה את זה ממש ממש קטן.

5. תכנון חודשי, תכנון שבועי. הכנסתי עוגנים של תכנון חודש ושל תכנון שבוע. אני לא מצליחה להכניס בהם הכל. יתרה מזאת, אני מנסה להכניס בהם כמה שפחות, כדי לדעת, שאת מה שאני מכניסה, אני אצליח לעשות.

6. מנפרדות לאחדות - זה סעיף מאוד חשוב, ועליו אני עובדת עדיין מאוד. אני לא רוצה לפעול מתוך פחד של מה יקרה אם לא אספיק, אני לא רוצה למדוד את ההספקים שלי בסוף כל יום, אני לא רוצה לאמץ את עצמי יותר מידי. אז מה בעצם אני רוצה? זו שאלה שאני נדרשת אליה ולוקחת אורך רוח לחשוב עליה בנחת ולעומק, ואני חושבת שלכולם כדאי.

האם אני רוצה"להספיק"? אני לא רואה בזה הרבה ערך. האם אני רוצה "לייצר"? גם לזה אין הרבה ערך עבורי. האם אני רוצה "להתפרנס"? כן בהחלט, זה חשוב, אבל הדרך חשובה כי היא זו שתתווה את התוצאה. בשיחה הפנימי שלי, כשאני שואלת את עצמי, לאן אני רצה, האם אני רוצה לעשות ומה המטרה שלי,

המסקנה הפרטית שאני מגיעה אליה היא שאני רוצה ליצור ולממש.

אני רוצה להביע ולגלם את הידע שלי,

את התשוקות שלי,

להביא אותם לידי ביטוי בעולם בצורה שטובה לי.

השאלה מה אני רוצה,

והבחירה בזה,

יחד עם טכניקות יותר פיזיות,

הן אלה שעוזרות לי להביא לידי מימוש בעולם החומר.

אני מקווה שהן יעזרו גם לכן,

טלי.