לפני כשלושה שבועות עברנו דירה מעמק חפר לטבעון,
וכל המהלך הזה שהיה מאוד מהיר וחיובי ומדוייק ומגניב מחד, ולווה (ועדיין) באתגרים לוגיסטיים ובירוקרטיים מאידך, יחד עם התמודדויות רגשיות רבות, דרש ממני בכל פעם מחדש,
לדייק את התדר שלי.
כלומר, לבחור בכל פעם מחדש,
מתוך איזה מקום אני פועלת לצורך מה שקורה או מה שאני רוצה שיקרה בכל רגע נתון.
כך שהיום,
אשמח לחלוק אתכן מה זה תדר,
מתי אני מדייקת תדר, ואשתף אתכן איך אני עושה את זה.
מתחילות :)
.
מה זה תדר?
להבנתי, תדר היא מילה המתארת את הצורה, האופן, האיכות והרגש שבו אנחנו מצויות ברגע נתון,
ומכיוון שאנחנו יצורים שנמצאים בפעולה מתמדת (הולכים, מדברים, חושבים),
אז תדר הוא הצורה, האופן והאיכות הרגשים שממנה אנחנו פועלות הלכה למעשה.
.
לפני מספר חודשים הלכתי למכולת באחד הקיבוצים בעמק חפר, וביקשתי לקנות 4 ארטיקים לילדים. היה ברשותי כרטיס אשראי, והמוכרת אמרה לי שניתן לשלם בכרטיס אשראי החל מ-25 שח בלבד.
היום במבט לאחור אני יודעת שזה חוקי, ויש בי חמלה מסויימת לעסק קטן שמנסה להחזיק ראש מעל המים.
אבל באותו רגע כעסתי ומחיתי, אולי גם חינכתי.
הפעולה שלי באותו רגע נבעה מאינספור גורמים:
מהאישיות שלי, מהטבע המולד שלי, מהאופן בו גדלתי והתחנכתי, מהערכים שלי, מהתפיסות שלי, אולי מהמצב הכספי שלי, מכמה חם היה לי באותו רגע, מאיזה בוקר היה לי לפני, מכמה אני מוטרדת או לא מוטרדת באותו יום באופן כללי, כמה מיהרתי הביתה, כמה הילדים היו נעימים או מתישים בנסיעה עד המכולת, כמה מראש בכלל רציתי או לא רציתי לעצור במכולת הזאת ועוד ועוד.
כל אלה יצרו את התדר ממנו פעלתי.
התדר ממנו פעלתי,
הוא האופן בו המערך רגשי ותפיסתי שלי רטטו החוצה,
ממני אל מי שסביבי, ממני אל הייקום.
אני כותבת את זה שוב כי זה חשוב לנו מאוד -
התדר ממנו את פועלת,
הוא האופן בו המערך רגשי והתפיסתי שלך רוטטים החוצה,
ממך אל מי שסביבך, ממך אל הייקום.
.
כך שכשאנחנו מדברות על תדר, אנחנו מדברות על התשדורת הבלתי נראית והבלתי מוכחת של ההוויה שלנו החוצה.
לדוגמא, בשבוע שעבר לגיא בעלי היתה הופעה בתל אביב במוצאי שבת.
הייתי אחרי שבוע שלם במיטה, כאובה, והאמת גם קצת ממורמרת (מדהים מה שחוסר תנועה וכאב מתמיד יכולים לעשות לנו), ובסיום ההופעה המתנתי שהוא יתקשר אליי,
והמתנתי והמתנתי, והוא לא התקשר.
כשהתקשרתי אליו בעצמי לא שאלתי איך היתה ההופעה, גם לא התעניינתי באיך היתה ההופעה,
אלא שאלתי : "למה לא התקשרת אליי".
.
פה היה לנו מעשה ותדר שתואמים זה את זה. הרגשתי ממורמרת והתנהגתי כמו שהרגשתי.
אבל מה היה קורה אם הייתי מרגישה ממורמרת, והייתי כועסת עליו, ולא הייתי מעבדת את זה בתוכי ומול עצמי, אבל הייתי אומרת לו: היי! איך היה? היה כיף? נהניתם?
מה אתן חושבות?
האם התדר שלי היה עובר אליו?
מבחינתי התשובה היא כן.
תדר אמנם בא לידי ביטוי באופן מובהק במעשים, אבל עוצמתו לא פחותה בשדרים האנרגטיים שלנו,
בשדרים שעוברים דרך ערוצי התקשורת הבלתי נראים,
ערוצי התקשורת שהמדע עוד לא יודע להסביר לנו,
ערוצי התקשורת שמחברים את כולנו אחד לשני,
לטוב ולרע.
אותם ערוצי תקשורת הם אלה שגרמו לכך שאת המצאת הטלפון לדוגמא, המיוחסת לאלכסנדר גרהם בל,
המציאו עוד לפחות 3 מדענים במקביל אליו מבלי שידעו זה על זה.
אותם ערוצי תקשורת בלתי מודעים הם אלה שיגרמו לחברה לא להתקשר אליי אם אני נושאת רגשות כבדים בניחוח של אשמה כלפיה, גם אם לא אמרתי לה דבר.
אותם ערוצי תקשורת הם מעין רשת נתיבים אינסופית שבה אנחנו רוטטים אחד אל השני,
שבה אנחנו רוטטים אל הייקום.
אנחנו כל כך מחוברים, מדהים להיווכח בזה בכל פעם מחדש.
.
מה זה לרטוט?
בעצם, הכל רוטט. הרי שום דבר איננו יציב וסטטי. פיזיקלית. גם שולחן עץ מורכב מחלקיקים בתנועה מתמדת.
דמיינו את עצמכן בחופשה נפלאה באיטליה, יושבות לכן על שפת אגם, והיד שלכן תיגע בצורה מסויימת במים, היא תייצר סוג מסויים של אדוות על פני המים.
אם תגעו במים בצורה אחרת, היא תייצר סוג אחר של אדוות.
אותו דבר בינינו לבין אנשים אחרים, בינינו לבין הייקום.
אם אני ארצה משהו מאמא שלי וארגיש שהיא חייבת לעשות את זה עבורי,
הרגש שלי ירטטו אליה באופן מסויים, ויעורר בה משהו, לעומת אם ארצה ממנה משהו ואקווה שאם יתאפשר לה היא תשמח לעזור לי.
.
בפועל, בתור אנשים נורמטיביים, מקורקעים, המשחקים בכללי המשחק של כדור לכת ארץ,
אנחנו מתמקדים בעיקר בפעולות שלנו:
אני רוצה לעבור דירה - מה הפעולות שנדרשות לי?
אני רוצה למצוא שוכרים לבית שלי? מה הפעולות שנדרשות לי?
אני רוצה שבעלי הבית של הדירה שאני שוכרת יסכימו להעביר את מכונת הכביסה למקום נוח יותר? מה עליי לומר להם?
ותשמעו, בגדול, זה אחלה.
אנחנו ישוייות של רצון ופועלים מתוך הרצון שלנו.
אז איפה נכנס התדר?
איפה אנחנו נדרשות לעצור את האוטומט שלנו,
לעצור את הפעולות שאנחנו יודעות ורגילות לעשות?
איפה אנחנו נדרשות לבחור את התדר שלנו?
התשובה היא- כשמשהו לא עובד טוב.
כשאין הרמוניה.
או אז, יש לנו בעיה גדולה ומתנה גדולה!
ה"בעיה" היא - שאנחנו לא שולטות. אין לנו אפשרות לשלוט בכלום.
והמתנה היא, שזו ההזדמנות שלנו לגדול מבפנים, להרבות את האחדות על פני הנפרדות,
זו ההזדמנות שלנו לבחור בתדר המדוייק לנו,
וזו תמיד הזדמנות לגדילה.
איך נדע מתי אנחנו צריכות לעצור ולבחור תדר מעודכן?
כשאנחנו מרגישות לא מובנות
כשאנחנו מרגישות תובעניות
כשאנחנו מרגישות מכווצות
או בגדול בכל מצב של תחושת חיכוך עם המציאות
אזהרת שימוש - חשוב מאוד לזכור שעדכון ובחירה של תדר הם אינם תרופת קסמים שמטרתה לעקוף ולדלג מעל אתגרים רגשיים, מעל ההתמודדויות הארציות שלנו שהן החשובות ביותר,
שהן כלי העבודה שלנו בעולם הזה.
עדכון ובחירה של תדר מגיעים בעיניי מתוך מוכנות לגדול מתוך ובתוך סיטואציה, ולא לקפץ בקלילות מעליה.
.
לפני שאשתף אתכן איך אני משנה תדר, אשמח לתת עוד קצת דוגמאות:
לפעמים יש תקופות שאני מרגישה שחלק מהסבים /סבתות, זה משתנה לפי תקופה,
לא מתעניינים בילדים, לא רוצים לעזור לנו, לא רואים אותנו.
בשלב הזה רואת החשבון הרדומה שבי מתעוררת לחיים, ואני מתחילה לנהל רשומות שמוכיחות כמה אני צודקת. הרבה פעמים מתוך ייאוש, או מתוך איזושהי נקודת חיבור בתוכי,
אני משנה תדר מדורשנות להכרת הטוב, לראיית האחר (על שניהם יש פרקים בפודקאסט, חפשו אותם), ורואה כמה אהבה הם כן מרעיפים בדרך שלהם ובזמנים ובאופנים שנוח להם, אני מודה על עצם היותם ועל כל הטוב שבהם, אני משחררת אותם מה"חובה" לעזור לי,
והופס!
אני מיד מקבלת הצעת עזרה שלא ביקשתי, גדולה ממה שהייתי חושבת לבקש!
הרבה פעמים שינויי התדר שנצטרך לעשות הם מהיאחזות, מרצון לשלוט, מפחד, מכעס,
לתדרים של פתיחת הלב, של התמסרות, של הסכמה, של הרפייה אל תוך הקיים.
אני לא יודעת אם זה מאפיין יותר אותי בגלל העניינים שלי או שזה הטבע של רובנו.
אבל לפעמים שינויי התדר יהיו אחרים לגמרי.
אני נניח אישית מבחינה עסקית הרבה פעמים הייתי מאוד חדורת מטרה, ובמקביל מצוייה בתדר של "הכל יסתדר", אבל לא כזה מאמין ועמוק ומחובר ומשובח, אלא כזה שחושש מלהתעמת עם החוקים הארציים של תקציב, תזרים, מחוייבות, סדר וארגון.
במקרה זה חיפשתי ואני בתהליך די מוצלח עם זה אני מרגישה,
ועברתי לתדר שהיה הכי נכון עבורי באותה נקודת זמן, והוא תדר של מחוייבות.
כלומר מחוייבות מתוך כבוד לעצמי, לעשייה שלי, למשפחה שלי, וכמובן ללקוחות שלי.
כך שבמקרה הזה עברתי מתדר פזור לתדר אסוף יותר.
.
אלא דוגמאות גדולות, אבל כמובן שבחירה בתדר מתאימה גם לדברים קטנים יותר:
לקראת שיחה שחשובה לי, מול הילדים במקלחות, מול עצמי בתוך שיח פנימי כזה או אחר ועוד.
.
איך ומדוע שינוי תדר "עובד"? מה קורה שם בעצם?
בדיוק כמו בדוגמא של האגם.
לאופי הרגש שאנחנו שולחות בערוצים ובקשרים המודעים והלא מודעים, יש השפעה על סביבתנו.
רק תחשבו כמה אתן מושפעות מתדרים שאתן חשות, והבינו כמה התדרים שאתן מייצרות משפיעים הלאה.
שימו לב ששינוי תדר לעולם לא יכול להיות פולשני, מכריח את המציאות, דורשני או תובעני.
שינוי תדר מבקש להיות רך יותר, בוגר יותר, חכם יותר, רואה יותר את המציאות באופן מואר.
איך נבחר לעצמנו את התדר המיטיבי עבורנו בכל רגע נתון?
אז קודם כל החוכמה הגדולה שלנו תהיה לזהות שאנחנו צריכות או רוצות או בוחרות להחליף תדר.
לפעמים אתן תראו,
שרק הבחירה הזו בעצמה,
תביא עימה את התדר המיטיב שאתן רוצות.
אבל בכל זאת, באנו ללמוד כאן,
אז הנה כמה דרכים שאני משתמשת בהן ורוצה להציע גם לכן:
בחירת תדר - לשאול את עצמי באיזה תדר יהיה לי נעים להיות. המילה נעים, מילה לכאורה סתמית, מגלמת בתוכה כל כך הרבה. אם החלפת תדר באה לשחרר את הכיווץ, אז פשוט לשאול את עצמכן באיזה תדר יהיה לכן נעים להיות מול סיטואציה מסויימת, ייתן לכן כל כך הרבה.
להוציא קלף - קלפים הם מעולים בהקשר הזה, כי הם עוקפי מיינד ותמיד יכולים לחבר אותנו לאיזושהי אמת שמסתתרת מאחורי ענני המחשבות והדעות שלנו. אחד השימושים הכי הכי הכי יעילים שלי בקלפים הם להוציא קלף ולשאול את השאלה הבאה: "מתוך איזו הוויה נכון לי לפעול כעת?" זו שאלה מאוד מחברת, שתמיד תזכיר לכן מקום נקי יותר בתוככן מזה שהיה ברשותכן לפני 5 דקות. אני כמובן עובדת עם "אפשרויות נפתחות", אבל כל קלפים שהם בתדר נקי, כלומר אתן מרגישות נעים כשאתן נעזרות בהם, יעשו את העבודה.
התמרות - אני מקווה שכולכן כבר מכירות את ההתמרות ויודעות להשתמש בהן, ואם לא אז תעברו על המייל ששלחתי לפני שבועיים (אשמח לשלוח שוב למי שרוצה). אבל התמרות כשמן כן הן: הן עוזרות לנו לעלות תדר מהארצי והדחוס אל משהו אוורירי יותר שמחובר היטב לספירלת ההתפתחות הפרטית שלנו. אם אין לכן את הפנאי ללמוד את ההתמרות מהמייל או שאתן לא פנויות ללמוד אותן לעומק דרך הקורס "איך משלימים שיעורים רוחניים", אני אעזור לכן עם קיצור דרך בן שני שלבים קצרצרים: שלב א - תשאלו את עצמכן - מה הרגשות שעולים בי כעת? שלב ב - על כל אחד מהרגשות תגידו לעצמכן שאתן מקבלות את הרגש הזה בתוככן. נניח, אני מאוד מודאגת ממשהו, ואני שואלת את עצמי, מה הרגשות שאני מרגישה? ועולים לי פחד וכעס, אז אני פשוט אגיד בלב כמה פעמים: אני מקבלת את הכעס שבתוכי, אני מקבלת את הפחד שבתוכי אני מקבלת את הכעס שבתוכי, אני מקבלת את הפחד שבתוכי אני מקבלת את הכעס שבתוכי, אני מקבלת את הפחד שבתוכי אני מקבלת את הכעס שבתוכי, אני מקבלת את הפחד שבתוכי אני מקבלת את הכעס שבתוכי, אני מקבלת את הפחד שבתוכי אני מקבלת את הכעס שבתוכי, אני מקבלת את הפחד שבתוכי זה מאוד מאוד מהר מעלה תדר, מכיוון שיש פה הורדה גדולה של ההתנגדות שלנו למצב, וכך גם הפחתה משמעותית בתחושת הנפרדות,שגורמת לנו סבל כה רב.
עד כאן להיום על תדרים,
אני ממש מקווה שאהבתן את המייל הזה,
כתבו לי מה חשבתן.
חיבוק גדול,
טלי.
Comments