top of page

אנחנו עבדים של זהות

היי חברות יקרות,

ותודה שאתן שוב מצטרפות אליי כמו בכל שבוע,

כמה טוב להיות כאן יחד :)

.

היום נדבר על עבדות מודרנית,

עבדות סמויה,

עד שאנחנו כמעט ולא שמות לב שאנחנו מחוייבות בצורה עבדותית ממש,

לזהות שלנו.

מתחילות :)

.

הזהות שלנו, כלומר האופן בו אנחנו מגדירות את עצמנו והסביבה שלנו מגדירה אותנו,

משפיע באופן דרסטי כמעט על כל פעולה שלנו.

אף על פי שיש לנו בחירה חופשית, אנחנו ממעטות מאוד להשתמש בה.

.

יש לך הרבה סיבות, ואחת העיקריות שבהן היא שמירה על הזהות שלנו.

דמיינו את הזהות שלנו כמו הפנים שלנו, או מסיכת פנים שאנחנו לובשים.

לו הייתן מחליפות את המראה שלכן באופן דרסטי,

עד כמה קל היה לכן להופיע בפני החברה שאתן משתייכות אליה?

על אחת כמה וכמה הזהות הכוללת יותר שלנו:

אנחנו יודעות איך אנחנו מכירות את עצמנו, ואנחנו יודעות איך אחרים מכירים אותנו,

ומהתבניות האלה המון פעמים אין לנו אומץ לצאת, וזאת בהנחה שבכלל שמנו לב שאנחנו בתוך תבנית.

.

כשהשתחררתי מהצבא נסעתי לטיול גדול של קרוב לשנה,

ובמהלכו דוד שלי ואמא שלי ישבו על חוברת התכניות האקדמיות המוצעות בארץ, ואמרו לי מה הם חושבים שיתאים לי.

הייתי אדם בעל דעה מאוד מוצקה כבר אז,

אבל לגבי תחום לימודים לא היתה לי אג'נדה,

וההצעה שהם הציעו לי היתה נראית נחמדה:

לימודי מדעי ההתנהגות וניהול באוניברסיטת באר שבע. למזלי היה לי ציון פסיכומטרי גבוה,

מה שהקנה לי קבלה אוטומטית ללימודים,

ופשוט נרשמתי מרחוק והמשכתי הלאה בטיול שלי.

.

אני אולי לא גאה לכתוב את זה, אבל אני כותבת לכן בכנות מלאה:

היה לי עניין מועט בלימודים אקדמאיים,

לא ראיתי סיבה לעשות את זה, גם לא מאוד התעניינתי בתחום הספציפי הזה,

אבל משהו בלהיות "סטודנטית בבאר שבע" פשוט התיישב לי עם הזהות שלי.

זה היה נראה הדבר הנכון לעשות.

זה לא שזו היתה טעות, אבל זו היתה פעולה משנת חיים,

שהוחלטה נטו על סמך שימור הזהות שלי שיצרתי לעצמי.

הפסקה מתודית קלה - זו ההזדמנות שלכן לשאול את עצמכן - איזו פעולה אתן עשיתן שלא באמת בחרתן בה?

שעשיתן כי אתן אמורות לעשות?

.

השמירה על הזהות שלנו היא כל כך חזקה,

עד שהיא משרטטת לנו גבולות גזרה שאנחנו לא מעיזות לרוב לצאת מהן:

  • כשאנחנו מתחתנות מי מאיתנו שעשו את הפעולה הזו, אנחנו מיד מחילות על עצמנו סט חוקים של אשה נשואה, כי כך צריך להתנהג בזוגיות, כך צריך להתנהג מול משפחת הבעל וכו'.

  • כשאנחנו מתחילות לעבוד בבנק אנחנו מחילות על עצמנו סט חוקים של עובדת בבנק, אבל אנחנו לא עוצרות בעבודה לפי הנהלים, אנחנו מחילות את זה גם על שאר תחומי החיים שלנו.

  • כשאנחנו עוברות דירה אנחנו מנסות להחיל על עצמנו את מקום המגורים החדש ולהתמסר אליו גם אם הוא ממש לא מתאים לנו.


אני זוכרת את עצמי בתקופה שבה הייתי סטודנטית ולימדתי פסיכומטרי.

רגע אחד הייתי בסיני עם גלבייה שבוע שלם, ולמחרת הייתי המורה הכריזמטית שמלמדת על אחוזים ומלהיבה תלמידים על התרגול.

כולנו מכירות את זה

הפעם הראשונה במסיבת חברה, איך כל החבר' מהעבודה מציגים זהות אחרת לגמרי אחרי כמה כוסות אלכוהול, או אפילו בלבוש אחר.

.

כל אלו הן לא בעיות כלל וכלל,

אבל הן מעידות לנו עד כמה אנחנו כלואות בתוך הזהות שלנו,

ולא בוחרות מה אנחנו רוצות לעשות, ויותר מזה, מי אנחנו רוצות להיות.

.

אני חוויתי את האשלייה האדירה של הזהות בצורה ממש חזקה עם הצלחה ועם כסף.

כפי שסיפרתי פה בעבר, מיד עם תחילת הקורונה, קלפי "אפשרויות נפתחות" התחילו לשגשג ברמה שהמכירות שלהם גדלו באלפי אחוזים.

עם העליה במכירות, עלתה גם ההכנסה שלי.

הזהות הזו,

של אישה עצמאית שמרוויחה המון כסף, כל כך ריגשה אותי,

שפשוט נאחזתי בה בכל הכח, כך שעצרתי לכמה דקות לראות כמה אני שמחה ממה שכבר קרה,

ואת כל שאר הזמן ביליתי בלשמר את הזהות הזו!

כלומר,

ההגדלה של ההכנסה שלי אומצה אצלי מיד כזהות חדשה שאני רוצה לאחוז בה,

ואפילו לא יכולתי לדמיין את עצמי חוזרת אחורה לסכומי כסף ולהיקפי עבודה הקודמים שלי.

בעוד שבפועל, הסדתרתי איתם מצויין ולא היה חסר לי כלום.

.

מנקודת מבט רוחנית וארצית גם יחד,

ההיצמדות הזו לזהות, היא בסך הכל ביטוי שלנו לצורך עז בשליטה,

בעולם ש... הוא חסר שליטה לחלוטין.

כשאנחנו נצמדות לזהות שלנו, אנחנו מרגישות שאנחנו הולכות על הנתיב הנכון,

על הנתיב הידוע,

על הדרך בה אנחנו שולטות בתוצאה.

אך האמת היא..

וכולנו מכירות את זה,

שהחיים מפתיעים, יש להם כוחות משלהם, וההיאחזות בזהות, משרתת אותנו באופן חלקי מאוד.

.

במייל הזה אני שואלת אתכן,

מה נגזר מהזהות שלכן שמשפיע על מי שאתן? על הבחירות שלכן?

  • האם זה שעברת לגור איפה שעברת לגור מגדיר את הצעדים הבאים שלך?

  • האם זה שאת במצב משפחתי כזה או אחר אומר מה מותר לך לרצות ומה מותר לך לחלום?

  • האם משהו בזהות שלך גורם לך להיות רצינית מידי?

  • האם משהו בזהות שלך גורם לך לא לקחת את עצמך מספיק ברצינות?

  • האם הזהות שלך גורמת לך להעריך את עצמך הערכת חסר, רק כי את כבר רגילה?


זכרי שהזהות היא צורך בשליטה, אבל מאחר והוא מייצר שליטה כוזבת, ההצעה שלי אלינו היום היא להחליף את השליטה בעוצמה, ולבנות אותה ממקום אחר.

קצת בדומה לשרירי בטן שמחזיקים את כל הגוף.

בואי ננסה לחזק את החיבור שלנו לעצמנו,

לא למי שאנחנו חושבות שאנחנו או למי שאומרים לנו שאנחנו או לאיך שאנחנו נראות או לעיסוק שלנו,

אלא את החיבור לדבר העמוק עמוק עמוק הזה שהוא אנחנו,

זה שמתקיים בנו מאז היותנו,

זה שמרגיש בגיל 30 (או 40 או 50 או 60 או 70) בדיוק,

אבל בדיוק כמו שהוא הרגיש בגיל 3.

המקום בתוכנו שהוא רק שלנו,

והוא איננו תלוי בשום דבר.


איך עושות את זה?

אני יודעת לעשות את זה עם הקלפים, עם הפנקסים, עם תרגול ספירלת ההתפתחות, ועוד דרך ממש טובה היא הפרק הזה שעוסק באהבה עצמית.

חיבוק גדול ממני,

טלי.

-אשמח לקרוא מה אתן חושבות על הזהות שלכן ועל האם היא מעבידה אתכן יותר מידי.


תודה רבה לכל מי שהגיעה לסדנא תודעה מאפשרת וסליחה למי שלא הספיקה להירשם,

כמה טוב לשחרר את כבלי התודעה שלנו יחד!

נוספו מועדים לסדנאות תודעה מאפשרת, אתן מוזמנות להירשם כאן: https://www.taliwittenberg.com/opop


10 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מפת הדרכים לשיקום רגשי רוחני

היי אהובות, המתנתי זמן רב עד שיהיה לי משהו בעל ערך לכתוב לכן. מייל עומק משמעותי כזה, כמו בחיים שלפני. שמתי לב, שכל הכלים הוותיקים שלנו, נדרשים לבחינה מחדש, ואל לנו לגשת אליהם אוטומטית: האם הם עדיין רל

כולם חשבו שזה היה אומץ, אבל הם לא הבינו כלום

היי אהובות, הפוסט הזה ידבר קצת על בדידות, קצת על קונספטים, קצת על פתיחת אפשרויות, ובסופו מחכה לכן הזדמנות שהיא מתנה ענקית ממני אליכן - הקורס המלא של תודעה מאפשרת אונליין - שיש בו את כל הטכניקות הכי חז

איך השתחררתי מאשליית הגודל והצורה

היי אהובות, היום אני רוצה לספר לכן על חוויה מאוד עוצמתית שחוויתי סביב מפגש שהעברתי השבוע, של פירוק אשליית הגודל והצורה שכולנו סובלות ממנה כל הזמן. הפעם משהו בה היה כל כך מזוקק, ואני כל כך שמחה לשתף את

bottom of page