חטא החודרנות, מתנת הענווה

היי חברות יקרות,

המייל הזה מחכה הרבה הרבה זמן להישלח, והנה הגיע הרגע.

הוא מכוון אותנו לדרגה יותר מתקדמת בהתפתחות הרוחנית שלנו,

אבל יותר ממיילים אחרים ששלחתי לכן בעבר,

הוא גם מבקש מאיתנו סוג של שיפור עצמי,

שזה מהז'אנרים הפחות מועדפים עליי אישית.

אבל פה, אני אישית בוחרת כן ללכת על זה בחיים הפרטיים שלי,

ואתן, אחרי שתקראו, תבחרו - האם מתאים לכן גם.

.

מתחילות :)

.

יש סוגים שונים של חוכמה. יש אנשים שניחנו בחוכמת הראייה המרחבית הגיאוגרפית - הם מבינים את מהות החדר, איפה כל רהיט צריך להיות, איך התחושה בחדר תהיה הכי נעימה.

יש אנשים שיש להם את חוכמת מרחבי היחסים - הם מבינים מה מניע כל אחד בתוך מערכת, והם מספיק רגישים אבל לא פגיעים מידי כדי לראות את הכל בבהירות.

יש את חכמי המספרים, ואת חכמי הכספים, את חכמי הרגשות ואת חכמי החיים, אלה שמבינים אמיתות פשוטות שלאחרים לוקח הרבה זמן להבין.

אני אישית, קיבלתי במתנה את חוכמת הידיעה שאני בטוחה שהרבה מכן חולקות איתי.

אני הרבה פעמים יודעת דברים.

אני הרבה פעמים יודעת כשמישהו עומד להציע נישואין, יודעת שמישהו עומד לבטל מפגש, אני יודעת לראות שיעורים רוחניים של אנשים, אני יודעת לראות מה אנשים מרגישים.

גם קלפי אפשרויות נפתחות לצורך העניין, ידעתי אותם ולכן כתבתי אותם. תמיד שואלים אותי על איזו תורה זה מבוסס או אם למדתי קבלה או לימודי ימימה או בודהיזם,

לכי תסבירי להם שלא, ושידעתי את מה הקלפים האלו רצו לומר.

.

במשך שנות צעירותי, מכשהבנתי שיש לי את הכשרון הזה לדעת דברים,

ומשכאבתי היעדר של דברים אחרים שהיו חסרים לי,

כגון בטחון עצמי ובטחון חברתי בסביבה החברתית שלי,

מצאתי את עצמי משתמשת בחוכמת הידיעה שלי בהזדמנויות רבות.

רק שברובן, ואף ברובן הגדול,

א-ף א-ח-ד ל-א ב-י-ק-ש את דעתי.

ואני, מתוך כוונה טובה של הצלה עצמית, מתוך רצון להיות שייכת, מתוך רצון שיהיה לי כח במקומות בהם הרגשתי כל כך חלשה,

פיזרתי את חוכמת הידיעה שלי לכל עבר.

לפעמים אנשים שסביבי נהנו ממנה ונתרמו ממנה (זו חוכמה מעולה לרכילות לדוגמא), וכנראה שהרבה פעמים, אנשים גם נפגעו ממנה, ואני לא תמיד ידעתי לשים לב לזה או להיות רגישה לכך.

ככה זה אגב עם קרשי ההצלה שלנו, אלה שעוזרים לנו לשרוד בעולם - אנחנו כל כך זקוקים להם, עד שאנחנו לא שמים לב שאנחנו פוגעים באחרים באמצעותם.

.

עם השנים שחלפו הבנתי שני דברים:

הראשון הוא, שאני ממש לא יודעת הרבה כמו שחשבתי.

למדתי שאני טועה, ובעיקר למדתי שהחוכמה של אדם בתוך עולמו הפרטי היא חוכמה גדולה ועמוקה יותר מחוכמתו של כל אדם חיצוני לו.

השני הוא שחודרנות הידיעה היא ממש סוג של חטא.

אני תיארתי כאן את עצמי, אבל בחודרנות הידיעה אני לא לקיתי לבדי:

כל אישה שיושבת עם חברות שלה ומנתחת בחור ולמה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג ו"מפצחת" את המנגנונים הפסיכולגיים שלו זה חודרנות הידיעה,

בכל פעם שאנחנו יודעות מה טוב לחברות שלנו יותר טוב מהן זו חודרנות הידיעה,

בכל פעם שאנחנו חושבות שאנחנו יודעות בדיוק מה יקרה לנו או לאנשים אחרים, גם זו חודרנות הידיעה.

(כמובן שאני לא חפה מזה ורחוקה משם, אבל אני נזכרת בזה בכל פעם מחדש ומזכירה גם לכן)

ועכשיו אנחנו עולות שלב אז הדקו חגורות:

חודרנות הידיעה היא כל דבר שאנחנו מתיימרות לדעת על העולם רק כי "אנחנו יודעות".

הידיעה שלנו, זו שנותנת לנו כל כך הרבה בטחון בחיים, היא בהרבה מובנים הרסנית,

כי בעצם, כל מה שקורה בחיים שלנו, כל מה שקורה בעולם,

הוא רקמה חיה, פעילה, פועמת, דינמית.

ברגע שאנחנו "יודעות" על משהו שקורה מחוצה לנו,

על משהו שעוד לא קרה,

אנחנו בעצם בתודעה שלנו מקפיאות אותו.

ממסגרות אותו.

מניילנות אותו.

ולטעמי - גם חונקות אותו.

ואם זה לא מספיק בעייתי שאנחנו עושות את זה לאנשים אחרים, וזה בהחלט בעייתי,

אז זה בעייתי וכואב כשאנחנו עושות את זה לעצמנו.

כשאנחנו מקפיאות חלקים בנו שיכולים לחיות ולשגשג,

רק בגין איזשהו ידיעה שחשבנו מתישהו שאנחנו יודעות.

אנחנו לא יודעות מה יהיה מחר, אנחנו לא יודעות מה נגלה בחודש הבא על מה שהיה בחודש שעבר,

אנחנו יודעות את הלב שלנו, ואת מה שלנגד עינינו. ולא הרבה יותר מזה.

.

ועכשיו נעבור רגע לנושא רגיש.

אני כותבת את המילים האלה בחיל ורעדה, אבל בו זמנית בהרבה כבוד ובהרבה אהבה.

חשוב שנשים לב לכך שהעולמות הכי משמעותיים בחיים שלנו מלאים בחודרנות הידיעה:

ההורות (ההורים שלנו ואנחנו בתורנו כהורים), אנשי המקצוע שנפגוש בהם בתחום הטיפול הנפשי והפיזי,

ואני מכלילה בכך גם את עצמי שעובדת עם אנשים המון שנים ובטוחה שחטאתי בחודרנות הידיעה.

כל מי שהיתה בתהליך טיפולי זוכרת דברים שמטפלים אמרו לה על עצמה והרגישו הכי נכונים בעולם,

ועם השנים, עם התחזקות העצמי שלנו, עם הביסוס שלנו בעולם, אנחנו פתאום מגלות -

הידיעה שידעו עלינו, זו שצבעה אותנו מבפנים לחודשים ולשנים,

כלל כל היתה ידיעה.

היא היתה בסך הכל דעה.

וכמה סחבנו אותה.

.

ומאחר ואני לא שייכת למחלקת מוסר, אלא למחלקת התפתחות רוחנית,

למה אני בכלל מבקשת מכן לוותר על חודרנות הידיעה, ומה אני מציעה לכן במקומה?

אני מבקשת מכן לוותר על חודרנות הידיעה לטובת הכלל, אבל בעיקר עבורכן,

בעיקר בשבילכן כי אני אוהבת אתכן.

קחו בחשבון שיש מעט מאוד חופש וחדוות חיים בידיעה,

ויש המון חופש ופעימה וויטליות באי הידיעה.

אני מציעה לכן,

להחליף את חודרנות הידיעה, זו שגורמת לנו להרגיש שאנחנו שולטות במשהו בעוד אנחנו לא שולטות בכלום,

במתנתה הגדולה של הענווה.

בפעם הבאה שאתן מסיקות משהו לגבי זוג, קחו צעד אחורה, כי אתן לא יודעות. בפעם הבאה שאתן מנתחות התנהגות של מישהי או מישהו, קחו צעד אחורה, כי אתן לא יודעות.

כמה אוורירי ונעים ונינוח יותר לא להתחייב לאף ידיעה.

כמה נינוח וחופשי יותר לא להילחם על הוכחת צדקתינו,

כמה אפשרויות חדשות נפתחות לנו כאשר אנחנו לא יודעות מה כן ומה לא,

כמה יותר מגניב לנו להיות חלק מהעולם כשהוא גוף חי ופועם ומשתנה ופתוח,

מאשר שהוא מחולק למגירות מגירות,

של טוב ושל רע,

מגירות עם צירים מחלידים שהצטבר בהן אבק, ולאף אחד כבר אין כח לפתוח.

.

תודה רבה שקראתן את המייל הזה היום, אני מאוד מאוד מחכה לשמוע מכן מה הוא עורר בכן.

חיבוק גדול והרבה הרבה אהבה,

טלי.

.

אם תרצו ללמוד איתי אישית טכניקות לשחרור ולהרחבת התודעה שלכן אתן מוזמנות מאוד.

זכרו שהרגליים שלכן יתקשו ללכת למקומות אליהם התודעה שלכן לא הלכה בעבר,

ואנחנו הולכות ללמד את התודעה ללכת במעגלים רחבים הרבה יותר.

בדקו את המועד של הסדנא הבאה: https://www.taliwittenberg.com/opop