היי אהובות,
רוצה לשתף אתכן בכמה מחשבות שהיו לי על סדנאות תודעה מאפשרת,
על מה המקור בתוכנו שמסוגל לפתוח אפשרויות, ועל הטכניקות שאני משתמשת בהן.
מתחילות :)
.
בכנות, אני מרגישה שאני עדיין לא יודעת להעביר מספיק טוב את הגדולה והמרהיבות של פתיחת אפשרויות.
כלומר.. זה לא בדיוק מה שאנחנו צריכות כשאנחנו קמות בבוקר, נכון?
אני לא קמה בבוקר ואומרת לעצמי, וואו איך בא לי שייפתחו לי אפשרויות היום!
או..
אני לא ממש עצובה ואומרת לעצמי - כמה חבל שלא פתחתי אפשרויות קודם.
.
זה מעין כלי כזה שאני מלמדת,
שקשה לי להסביר את הנחיצות שלו,
אבל היא כזו גבוהה בעיניי, שבגינה פתחתי את ביתי אחרי למעלה מ-6 (!!) שנים בהן לא העברתי שום סדנא פיזית.
.
בגלל שאני מרגישה שאני יודעת להסביר לא רע בדרך כלל,
אני שואלת את עצמי, מה קורה פה. למה אני לא מצליחה להסביר כמה חשובים הכלים של פתיחת אפשרויות?
וככל שאני ניגשת לזה שוב ושוב, אני מבינה יותר ויותר: פתיחת אפשרויות היא סוג של בונוס.
היא לא הישרדותית, היא לא האוטומט, היא לא הכלי הראשון שהייתי לוקחת כדי לצאת מבורות עם עצמי (אף על פי שזה מעולה לזה),
ויתרה מזאת,
רוב האנשים חיים את כל חייהם מבלי לפתוח לעצמם אפשרויות חדשות, וזה בסדר,
שורדים את זה, רגילים לזה,
מתרגלים לקיים.
אבל אני מרגישה שבתור נשים,
יש בנו כח יצירה כל כך חזק!
והרבה פעמים אנחנו משתמשות בו ונתקלות בקירות של התודעה שלנו:
בפחדים של מה יחשבו עלינו,
בפחד מכשלון,
או הכי עוצמתי בעיניי - אנחנו נתקלות בקיר הסבירות - נראה לנו שדברים לא סבירים עבורנו ולכן אנחנו לא אפילו לא מצליחות לשער במוחינו שהם אפשריים.
.
אני ממש זוכרת את הרגע הזה, שראיתי שכמה חברים וותיקים פתחו סטארט אפים בחו"ל.
נדהמתי כשבעצם הבנתי,
שההבדל ביני לבינהם הוא לא בכשרון,
הוא לא ביזמות,
הוא לא ביכולת ווהוא לא באנגלית הטובה,
אלא הוא בזה שהתודעה שלהם היתה סלולה לשם והתודעה שלי לא.
אף בן משפחה שלי לא פתח סטארט אפ בחו"ל.
שלהם כן.
זהו. זה ההבדל.
.
האמת היא שאין לי רצון לפתוח סטארט אפ בחו"ל, אבל נדהמתי לגלות שאפילו לא הייתי מסוגלת לשקול את זה לו היה לי עניין בתחום הזה.
.
פתיחת אפשרויות היא אומנות האפשור,
היא האומנות של להסתכל על מצב נתון,
על המגבלות הקיימות בו,
ולאט לאט להתחיל לראות כל מגבלה כסימן שאלה.
האם אני באמת לא מסוגלת?
האם אני באמת רוצה משהו מסויים ולא אחר?
האם אני חייבת לעשות מה שאני חייבת לעשות?
האם יש לי יותר חופש פעולה מכפי שאני נוהגת לחשוב?
.
בסדנת תודעה מאפשרת, מה שאני עושה איתכן (על קצה המזלג) זה:
להבין את הקשר הישיר בין הנתיבים שהתודעה שלנו הולכת בהם לבין הנתיבים שהרגליים שלנו הולכות בהם.
להבין לעומק מה הצר את תודעתנו, ויותר מזה- איך אותם גורמים מצרי תודעה גורמים לנו לצמצם את עצמנו עוד יותר, בהתנדבות /:
לקלוט ברגע אחד איך יש לנו הרבההה יותר אפשרויות מכפי שאנחנו מרגישות או חושבות.
טכניקות מעולות שעוזרות לפתוח מניפת אפשרויות ולהכניס המון אוויר בקלות קלות: טכניקת מגש הפירות, טכניקת הנשיפה, טכניקת סימני השאלה, עבודה חכמה וקלילה עם פחדים שסוגרים לנו אפשרויות, וכמובן - למידה חווייתית ומשמעותית של עבודה עם משפטי אפשור, שהם מחוללי האפשרויות הכי חזקים שיש. מה שאני הכי אוהבת בעבודה הזו, זה שהיא מייצרת שינוי תודעתי בעדינות, בשמחה ובכיף. בלי להתעסק עם כאבים. עבורי אישית, שמאמינה בלעבוד עם כאב ומלמדת איך לעבוד עם כאב, כלי כזה שהוא קליל יותר הוא בגדר חובה.
.
עד כאן להיום יקירות,
אני ממש מקווה שתכניסו את משפטי האפשור לחיים שלכן,
זו מתנה נהדרת שמחייכת לנו את הבפנוכו.
הצטרפו אליי לאחד מהמועדים הקרובים :ההרשמה לכל המועדים כאן.
אשמח לענות לכל שאלה.
חיבוק ושבת שלום,
טלי.
Comments