top of page

כשהייתי מכוערת

היום אספר לכן על היום ההוא בו הייתי ממש ממש מכוערת,

ועל מה זה לימד אותי לכל החיים.

מתחילות :)

.

לפני בדיוק 17 שנה, לקראת סוף האביב,

נסעתי לסוף שבוע ברמת הגולן עם ידיד מהעבודה.

אולי זה נשמע לכן שאין דבר כזה לנסוע לסופ"ש בגולן עם ידיד,

אבל מבחינתי זה בהחלט היה ידיד,

עד כדי כך שבכלל לא היה לי שום עניין עם הנסיעה הזו,

ואפילו לא היה לי עניין עם לישון איתו יחד במיטה,

כן כן, עד כדי כך ידיד.

הסופש היה מאוד כייפי,

ובאמת שום דבר רומנטי לא קרה ביני לבין הידיד הזה.

מה שכן קרה, זה שלקראת החזרה הביתה לאזור המרכז,

עצרנו בנקודת תצפית יפה מרמת הגולן אל העמק, וראינו את השקיעה,

ופתאום, משהו בלב שלי זז.

פתאום הרגשתי אחרת אל אותו אדם,

שכבר הכרתי חודשים.

אני לא יכולה לומר שהחלטתי שאני רוצה שנהיה זוג, אבל פתאום הידיעה הברורה שהוא ידיד נטו,

התעמעמה.

.

חזרנו לאוטו, קצת מבולבלים וקצת מחוייכים, מופתעים מאוד (אולי רק אני הופתעתי, אני לא יודעת),

והתחלנו לנסוע חזרה דרומה.

הנסיעה הביתה היתה אחרת מכל שאר הסופש, מתוחה יותר,

מהוססת יותר.

אני אישית עד לאותו הרגע, בכל הסופש הזה הרגשתי פשוט מעולה - עוצמתית, מטיילת, נהנית מהחיים, עפה על עצמי ועל הטיול בקטע הכי טוב וכייפי שיש. מלאת בטחון!

מתישהו במהלך הנסיעה ברכב, הוא נהג, ונכנסנו לאיזו שיחת עומק,

ופתאום מצאתי את עצמי במצב הבא:

הרגשתי הכי, אבל הכי מכוערת בעולם!

עד לכדי שממש הסתרתי את הפנים שלי כי הייתי מובכת מזה.

.

בכללי אני לא נאחזת במראה החיצוני - אני לא חושבת שאני יפה במיוחד, אבל אני אוהבת אותי ולרוב גם את איך שאני נראית. אבל אני בטח לא חושבת שאני מכוערת ובגדול אני שמחה בחלקי מאוד, אבל באותו רגע חוויתי ממש תחושה עמוקה של כיעור.

לא הטלתי בזה ספק, אלא רק הסתרתי את הפנים שלי.

.

ואז קרה לי הדבר המדהים הבא: בשלב כלשהו עצרנו לפיפי בכביש 6, בתחנת הדלק, ואז נכנסתי לשירותים, וכשניגשתי לשטוף ידיים הסתכלתי במראה וגיליתי ש...

הייתי נראית מעולה!!

ממש קרנתי וזהרתי,

תחושת החופש של הטיול האירה לי את הפנים!

משהו בפנים שלי היה הרמוני, נעים, מתוק והייתי בעיניי באותו הרגע ממש ממש יפה.

הייתי פשוט ה מ ו מ ה מהניגוד של מה שהרגשתי באוטו לפני שתי דקות,

לבין מי שניבטה אליי במראה.

.

את הניגוד הזה לא שכחתי מעולם, והרגע הזה הוא רגע למידה כל כך משמעותי בשבילי.

.

ההבנה הכי חזקה שהיתה לי מהאירוע הזה,

ושהולכת איתי עד היום,

היא חוסר היציבות המשווע של ההיות שלנו,

כשהוא נבחן בעיניים אחרות.

ובעברית - כשאנחנו בוחנות את עצמנו דרך עיניים של אנשים אחרים, כמו שעשיתי מהרגע שהבנתי שיש לי איזשהו עניין באדם הזה וכנראה באופן לא מודע חשבתי על איך הוא רואה אותי,

זה אף פעם לא "שלנו".

.

בין אם אנחנו כאלה שרגילות לכך שהסביבה שלנו מפמפמת לנו כמה אנחנו נפלאות,

או בין אם אנחנו כאלה שלא מספיק אנשים עצרו לראות אותנו באמת ולראות את היופי שבנו,

כך או אחרת,

כל מבט חיצוני עלינו שדרכו אנחנו רואות את עצמנו,

הוא לא שלנו, הוא לא מחזק את מערכת היחסים שלנו עם עצמנו,

הוא לא מחייב אותנו ללמוד לאהוב את עצמנו בגללינו,

בגלל שאנחנו רוצות לאהוב את עצמנו.

.

כשאנחנו בהתפתחות רוחנית, אנחנו נעות בשני תהליכים במקביל:

תהליך אחד של קרקוע: של חיבור לעצמנו, התפתחות בתוך מערכות היחסים שלנו, חיבור למציאות הפיזית שלנו.

ותהליך מקביל של חיבור למשהו גדול מאיתנו: לייקום, להשגחה שלנו, לתהליכים שאנחנו לא תמיד לגמרי מבינות אבל יודעות שיש דרך ללכת בה.

.

אני כותבת את המייל הזה כי אני רוצה לומר לכן שככל שהשורשים עמוקים יותר כך העץ איתן יותר.

אני מורה להתפתחות רוחנית, אני מתה ללמד אתכן כמה שיותר על השיעור הרוחני שלכן,

אני רוצה ללמד אתכן לשחרר את התודעה שלכן,

אבל במקביל אני מדגישה בפניכן:

אהבה עצמית היא הבסיס שלנו לעבודה הזו.

דמיינו את עצמנו בתור מיכל שמסתובב כאן בעולם, מיכל בצורת בת אדם.

כשאנחנו לא אוהבות את עצמנו המיכל הזה ריק,

הוא יכול לעוף ברוח,

הוא יכול להתנודד לכל כיוון.

קשה לו להתקדם ככה,

קשה לו לגדול.

כשאנחנו אוהבות את עצמנו, המיכל הזה מלא, יש לו קיום פיזי משמעותי כאן.

.

אנחנו לא יכולות לתת לעצמנו להיות מוגדרות בעיניים חיצוניות.

יש כאלה שיאהבו אותנו ויש כאלה שיסלדו מאיתנו.

האם זה קשור אלינו? כן ולא.

אנשים נמשכים אלינו ונרתעים מאיתנו מסיבותיהם שלהם.

האם יש לנו מה לעשות עם זה?

יש לנו. רק ללמוד לאהוב את עצמנו, מבלי לתקן את עצמנו.

אני יודעת שככל שגדלתי באהבה עצמית עמוקה, כך יותר ויותר אנשים התעניינו בקרבתי.

היום אני מרגישה מוקפת ושיש לי המון אנשים שרוצים בקרבתי,

אבל רוב חיי זה לא היה כך, ובתקופות רבות זה היה ההיפך.

והקו בגרף שמתאר את העלייה בכמות האנשים שרוצים בקרבתי הוא בהתאמה מושלמת לגדילה שלי באהבה העצמית. (ממליצה על הפרק על אהבה עצמית בפודקאסט שלי)

.

האם היום אני יכולה להרגיש כל כך מכוערת כמו באותו הרגע? קשה לי להאמין.

האם אני יכולה לחשוב על עצמי מחשבות לא יפות במצבים מסויימים? כן בהחלט.

אבל גם כשאני חושבת את המחשבות הלא יפות האלה,

יש מישהי בתוכי שעומדת מול האמירות הללו,

ולא מוכנה לקבל אותן, ומיד נותנת להן קונטרה של אהבה ושל חמלה.

אם זה יעניין אתכן, אשמח לקיים מפגשי לימוד ותרגול בזום על אהבה עצמית. זה כל כך חשוב להתפתחות הרוחנית. .

אשמח לשמוע מה דעתכן על המייל הזה ובאיזו נקודה בדיוק מול עצמכן הוא פגש אתכן.

כתבו לי.

טלי.

.

הזמנות:

בואו איתי ל-4 שעות מיוחדות במינן ונלמד ביחד את תודעה מאפשרת, ההרשמה כאן והמפגש הקרוב הוא ביום חמישי הקרוב באונליין, והמועד הבא הוא ב17.3, ביום שישי בבוקר אצלי בטבעון. בחרו את אחד המועדים ובואו.

כמה עדכונים משמחים:

מוזמנת להצטרף לקבוצת ווטסאפ חרישית ביותר, בה אעדכן פעם או פעמיים בשבוע על האירועים הקרובים. ההצטרפות לקבוצת הווטסאפ מכאן.


הכי הכי הכי חשוב!! אם אתן מנחות או מטפלות אני מזמינה אתכן בהתרגשות רבה לקורס מנחות עם קלפי אפשרויות נפתחות - הקורס יתקיים אצלי בטבעון,

ואנחנו עומדות לצלול לעומקה של העבודה על קלפי אפשרויות נפתחות,

מה שיאפשר לכן לתת למטופלות ולמונחות שלכן חוויה פי מיליון יותר עמוקה עם הקלפים.

יש לי מקום לקבוצה אינטימית וכמעט חצי מהמקומות נתפסו. מי שזה חשוב לה, הירשמו בהקדם.

21 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מפת הדרכים לשיקום רגשי רוחני

היי אהובות, המתנתי זמן רב עד שיהיה לי משהו בעל ערך לכתוב לכן. מייל עומק משמעותי כזה, כמו בחיים שלפני. שמתי לב, שכל הכלים הוותיקים שלנו, נדרשים לבחינה מחדש, ואל לנו לגשת אליהם אוטומטית: האם הם עדיין רל

כולם חשבו שזה היה אומץ, אבל הם לא הבינו כלום

היי אהובות, הפוסט הזה ידבר קצת על בדידות, קצת על קונספטים, קצת על פתיחת אפשרויות, ובסופו מחכה לכן הזדמנות שהיא מתנה ענקית ממני אליכן - הקורס המלא של תודעה מאפשרת אונליין - שיש בו את כל הטכניקות הכי חז

איך השתחררתי מאשליית הגודל והצורה

היי אהובות, היום אני רוצה לספר לכן על חוויה מאוד עוצמתית שחוויתי סביב מפגש שהעברתי השבוע, של פירוק אשליית הגודל והצורה שכולנו סובלות ממנה כל הזמן. הפעם משהו בה היה כל כך מזוקק, ואני כל כך שמחה לשתף את

Comentários


bottom of page