top of page

מפת הדרכים לשיקום רגשי רוחני

היי אהובות, המתנתי זמן רב עד שיהיה לי משהו בעל ערך לכתוב לכן.

מייל עומק משמעותי כזה, כמו בחיים שלפני.

שמתי לב, שכל הכלים הוותיקים שלנו, נדרשים לבחינה מחדש, ואל לנו לגשת אליהם אוטומטית: האם הם עדיין רלוונטיים? האם הם המדוייקים ביותר והיעילים ביותר? כשהגעתי למסקנה שכן, התיישבתי לכתוב את מפת הדרכים שלי לשיקום רגשי רוחני ממה שעברנו, ואני חולקת אותה איתכן כאן היום. מתחילות :) . פעם פעם, בימי הקורונה ה"עליזים" (בדיחה כמובן),

אני זוכרת שחליתי בקורונה.

הקורונה כך גיליתי, היא מחלה שמעלה הרבה רגשות קשים.

הרבה תחושה של נטישה ושל לבד בעולם.

פעם, אחת החברות הכי קלילות שיש לי יצאה באופן די פאסיב אגרסיב על כל החבר'ה,

מה שממש לא אופייני לה, ומיד ידעתי שיש לה קורונה, וכך היה.

בקורונה שלי, אני זוכרת שעלו בי רגשות כל כך קשים,

ואני ממש זוכרת את הרגע בו הכרתי בכך שאני לא הולכת לעבוד איתם בשום דרך.

הבנתי שיש שם משהו שאני צריכה לעבור כפי שהוא,

עם אפס התערבות.

כמו להיות ממש צמאה ולא להגיש את היד אל כוס המים שלצידי.

כי עכשיו, אני לומדת צמאון.

יש תקופות כאלה בחיים,

שמשהו עמוק בנו מבקש לחוות באופן מלא חוויה שעל פניו אנחנו יודעות איך לצאת ממנה.

זה אופייה של התקופה הזו, אבל יש עם זה בעיה.

.

כשאני מתבוננת ממעוף הציפור על התהליכים שעברנו כאן כולנו, יש דבר אחד שאני לא רואה, והוא אבל. האבל ביהדות הוא תהליך חכם ורגיש מאין כמותו, הוא נותן מענים רגשים ורוחניים, ועוזר לנו בעצם להשתקם. . כאן באירועים האלה, האבל ממש נמנע מאיתנו, ממספר סיבות. הסיבה הראשונה היא הלחימה. זה לא היה אסון שאחריו שקט, זה אסון שהתחיל רעש בלתי פוסק, של לוחמת טילים כלפינו ולוחמה שלנו כלפי הצד השני, וברקע לוחמה הסברתית בלתי רגילה. לא היה זמן אמיתי להשתבללות, מיד עברנו להישרדות : הישרדות של משפחות המפונים, של עזרה לחיילים, של התגוננות מפני טילים. . הסיבה השניה היא החטופים. פרט לדאגה וללב הקרוע, חשוב להבין שהעובדה שיש לנו חטופים היא עובדה שמקפיאה את הזמן. ההמתנה לשובם והדאגה לשלומם מקפיאה אותנו. המחשבה שיש עוד איך להציל, וההתבוננות בשעון החול והפחד שהוא ייגמר, מטריפה את הדעת. . כך שלמעשה, הזיכוך והששלמה שבחוויית האבל, בהרבה מובנים עדיין לא התחילו, וגם לא יתחילו עד שהחטופים לא ישובו לבתיהם. . וכאן בדיוק הנקודה שאני רוצה שתבינו: כאשר נמנע מאיתנו האבל נמנע מאיתנו תהליך השיקום הבריא והטבעי! וכך קרה שאנחנו באובר עשייה או בשיתוק עמוק, או בניתוק רגשי, או בהרבה מהם יחד. . כדי להבין מה לעשות עם המצב הזה, שמבחינתי בהחלט דורש עבודה פנימית משמעותית, עברתי על כל החומרים של אפשרויות נפתחות. על כל הכלים שלי לעבודה עם כאב ועם סבל, על כל הכלים שלי לצמיחה רוחנית ממשבר, על כל הכלים שלי לחיבור רוחני גם כשהייקום נותן לנו כאפה לפנים, ועל כל הכלים שלי לפתוח אפשרויות. . בררתי את מה שמתאים לימים קלים יותר, וגם עבודת עומק שמוגזמת לתקופה הזו,

וכך כתבתי את מפת הדרכים לשיקום רגשי ורוחני לתקופה הזו, והנה היא כאן לפניכן במלואה. מספיק שתתרגלו רק קמצוץ ממנה, זה כבר יהיה לכן נפלא! הבנת הבסיס של התכנית הזו היא שברמה הנשמתית, כל דבר שקורה לנו ואנחנו לא חוות אותו באופן מלא, ועובדות איתו במובן מסויים, לא מקדם את ההתפתחות הרוחנית שלנו. . נכון, לא תמיד יש לנו כח להתפתחות רוחנית מתוך כאב, הרבה פעמים לא וזה בסדר. אני כיום, כחודש אחרי האסון, מרגישה שזה כבר כן רלוונטי עבורי. מי שזה רלוונטי עבורה, מוזמנת לפעול על פי מפת הדרכים שהכנתי לכן. שימו לב - מפת הדרכים הזו היא הבסיס שלפיו בניתי את תכנית הליווי שהכנתי לנו לעבור את זה ביחד, אני אסביר עוד בסוף המייל. תחנה ראשונה - להישבר. להישבר זה מאוד לא הישרדותי, בטבע החלש לא שורד. אבל מבחינה רגשית ורוחנית, השבר הוא פשוט הכרחי. כי לא להישבר, לא להכיר בשבר, זו ממש התנגדות לתנועה של הייקום, וככזו, היא יוצרת בנו קפאון שממש מצר את היכולת שלנו להסתנכרן עם הייקום, לעבד את הכאב, ולאפשר לטוב להתגלות בפנינו. הרשו לעצמכן להישבר על ידי כך שתשאלו: מה אפשרי עבורי כאשר אני מרשה לעצמי להישבר? תחנה שניה: להסכים. כשאנחנו מתנגדות למה שקורה אנחנו מתכווצות בפני הייקום, אנחנו נהיות אוטומות , לא קשובות ומפוחדות. נסו לתרגל הסכמה למה שקרה ולמה שקורה, לא כי סבבה לכן עם זה, אלא כי זה יגרום לזה לעבור יותר מהר. ברמה הנשמתית אם משהו קורה לנו, מטרתנו הוא לחוות אותו במלואו. כדי לתרגל הסכמה פשוט שאלו, מה אפשרי עבורי כשאני מסכימה לכך שזה המצב כעת? מה אפשרי עבורי כשאני מרשה לעצמי לפחד? מה אפשרי עבורי כשאני מתמסרת אל חוסר הוודאות? תחנה שלישית: עבודה עם גוף כאב. הגוף שלנו כואב, פיזית. כל הרגשות והפחדים שלנו שוכבים לנו בגוף, שכבה אחר שכבה. לצערי אני לא יכולה ללמד במייל כתוב איך לפמפם החוצה גוף כאב, יש לזה טכניקה שלוקח זמן לתרגל, אבל אתן יכולות פשוט לשים לב ולברר בגוף שלכן איפה שוכן הפחד לדוגמא, או העצב, וממש לתת לתחושה הזו בגוף לפעום. בום, בום , בום.190 תנו לה לפעום וזה יעבוד לכן מעולה, גם אם שכבה דקיקה מגוף הכאב שלכן תשתחרר זה מעולה.. . תחנה רביעית: אמון בייקום. אתן יכולות לבחור שסיימתן את הקשר שלך עם הייקום, תוכלו להמשיך איתו קשר שבור, ותוכלו להעמיק ולחזק את הקשר - עם השבר. אם תרצו לסמוך שוב על הייקום, גם אם באופן מושכל ומחושב, פשוט שאלו בלב: מה יעזור לי לחזק את האמון שלי בייקום כעת? תחנה חמישית: פתיחת אפשרויות חדשות אתן יודעות, אירועים כאלה מכווצים אותנו, גורמים לנו לרצות לחזור לבסיס. אבל כשהאדמה רועדת, יעלו אל פני השטח דברים רדומים, שלא התאפשר להם לעלות לפני כן. החשיפה לשבריריות החיים יוצרת חיים חדשים, ואתן יכולות לפתוח לעצמכן אפשרויות חדשות, גם עכשיו. מה הייתן רוצות לאפשר לעצמכן? הכינו רשימה, זה שווה המון. וגם אם הרשימה הזו תיזרק לפח ולא יקרה איתה כלום, בעצם כך שכתבתן אותה, הגדלתם את הסיכוי שאפשרויות חדשות ייפתחו עבורכן. . חברות יקרות שלי, ב14.11.23 הבא אני פותחת תכנית ליווי בשם "מאפשרות מחדש" שמטרתה להעביר אתכן את מפת הדרכים הזו צעד אחר צעד. אני אהיה איתכן בשיעורי זום לייב, אלמד אתכן ואענה לשאלות שלכן, ואלווה אתכן יומיומית בקבוצת ווטסאפ אינטימית, בה אתן לכן תרגיל פשוט לביצוע בכל בוקר. זו הדרך הטובה ביותר עבורי לתמוך בכן כעת, ואני מאוד מאוד מתרגשת ומקווה ללוות כמה שיותר מכן איתי צמוד צמוד. להבדיל מקורסים מתקדמים בליווי שלי שעלותם אלפי שקלים, התכנית הזו פתוחה לכולן כולן ועולה 249 שח ובהרשמה מוקדמת ליומיים הקרובים ב 190 שח. לפרטים על תכנית הליווי קראו כאן. אשמח אם תכתבו לי אם מפת הדרכים עוזרת לכם, ובכלל, אשמח אם תכתבו לי, ומאוד ארצה לראות אתכן איתי בתכנית. חיבוק גדול גדול טלי .

61 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

כולם חשבו שזה היה אומץ, אבל הם לא הבינו כלום

היי אהובות, הפוסט הזה ידבר קצת על בדידות, קצת על קונספטים, קצת על פתיחת אפשרויות, ובסופו מחכה לכן הזדמנות שהיא מתנה ענקית ממני אליכן - הקורס המלא של תודעה מאפשרת אונליין - שיש בו את כל הטכניקות הכי חז

איך השתחררתי מאשליית הגודל והצורה

היי אהובות, היום אני רוצה לספר לכן על חוויה מאוד עוצמתית שחוויתי סביב מפגש שהעברתי השבוע, של פירוק אשליית הגודל והצורה שכולנו סובלות ממנה כל הזמן. הפעם משהו בה היה כל כך מזוקק, ואני כל כך שמחה לשתף את

אולי בכלל לא נועדנו להשתנות

חברות יקרות שלי, המייל היום הוא קצת אחר, קצת יותר שיתוף ופחות לימוד, אם בא לכן להיות איתי, אשמח. מתחילות :) . היום הכנתי לי שייק, ותוך כדי חמקה לי מחשבה כזו, סוג של אגבית, על המשקל שלי, שהוא לא מה שהי

Comments


bottom of page