היי אהובות,
היום אשמח לדון איתכן בנושא גדילה רוחנית במצב של חוסר וודאות,
והלוואי ואתרום לכן בדרך הזו.
ראשית אשתף אתכן במצב בו אני נמצאת כעת,
ושאר המייל יהיה מחולק לסעיפים עם כלים להתמודדות,
מה שנקרא, גזרי ושמרי.
בחלק מהסעיפים אני מפנה אתכן לפרקים בפודקאסט. דעו שהוא כולו זמין לכן בספוטיפיי כאן, ואשמח באותה הזדמנות אם תרצו לדרג אותו ב-5 כוכבים, זה תורם לתפוצה שלו.
.
אני אישית כעת ברגעי כתיבת המייל הזה נמצאת במצב חוסר וודאות עצום.
הדברים הגדולים והחשובים, הם בסדר, ועל כך אני מודה מקרב לב,
אבל חוסר וודאות כזה הוא מטלטל כל כך,
וכל מה שהוא גורם לרצות זה להיאחז בענף הקרוב ולא לעזוב!
לחיות בחוסר וודאות זה כל כך כל כך קשה!! גם אם זה מרגיש לא מוצדק, הרי מה הבעיה לחכות קצת ואז לדעת..
לצערי אני לא יכולה לשתף (אשתף כשהכל יהיה בדיעבד),
אבל כדי להמחיש ולחבר אתכן, אתן כמה דוגמאות, ואתן תחשבו על מצבי חוסר הוודאות שלכן:
זה חוסר וודאות כמו של לקבל תשובה אחרונה ממקום עבודה שחיכיתי להתקבל אליו שנים,
זה חוסר וודאות כמו האם הטיסה לטיול של 10 חודשים שאמור להתחיל עוד שבוע תתרחש או תתבטל, זה חוסר וודאות כמו האם תאושר לי הלוואה גדולה לבניית בית,
זה חוסר וודאות אם הדייט הכי מוצלח שהיה לי בעשור האחרון יהיה מעוניין להמשיך את הקשר,
וכך הלאה וכך הלאה.
.
חוסר וודאות הוא מצב בלתי נסבל עבור כולנו,
היצורים ההישרדותיים שאנחנו.
אנחנו כל כך אוהבים לשהות בתוך האשלייה שלנו שיש לנו שליטה במציאות,
ובכל פעם שהאשלייה הזו מופרת אנחנו המומים וכאובים מחדש מבגידתו המדומה של הייקום.
צורות רבות לאהבת הייקום אלינו, אבל אנחנו, רק אנושיות.
.
מבחינתי כל מצב מאתגר הוא הזדמנות מעולה לתרגול רוחני.
לא כי אני ייפת נפש,
אני מקווה שאני לא,
אבל אני כן אדם שיודע לנצל הזדמנויות,
ואני, כמו שאמרתי לכן בעבר,
מעדיפה לתרגל את ההתפתחות הרוחנית שלי על שיעורים קלים,
במידה ואלה מגיעים אליי.
חוסר וודאות, בלתי נסבל ככל שיהיה, הוא עדיין מבחינתי בגדר שיעור קל.
למה?
מכיוון שאין בו "לא" ואין בו "כן", שעלולים להיות לא לרוחנו ובניגוד לרצוננו,
יש בו אולי,
והאולי הזה, וואו מה הוא מחולל.
אז קבלו יקירות,
היישר מתוך ההתמודדות הבלתי נסבלת של חוסר הוודאות,
זו שמרחיקה אותי מעצמי לפחות 40 פעם ביום ודורשת ממני לחזור שוב ושוב לבית הפנימי שלי,
שבעה דברים שעוזרים לי לגדול רוחנית באמצעות חוסר וודאות:
הסכמה - הכלי הבסיסי ביותר מבחינתי בהתפתחות רוחנית הוא הסכמה. כלומר, היכולת שלנו להסכים למה שקורה, גם אם אנחנו סופר מתנגדים אליו, היא טרנספורמטיבית. בעיקרו של עניין מדובר בכך שאם משהו מגיע אלינו, אז יש טעם בלספוג אותו אלינו. כלומר, אם לא ספגתי אותו, אז לא נתרמתי ממה שבכל זאת יש לו לתרום לי. הסכמה היא לא תבוסה והיא לא קבועה, אלא חוויה לכל הפחות רגעית של להסכים לזה שזה כבר קרה. זה מרגיע, זה מלמד, זה מחבר לעצמנו ולרגע הזה. זה נהדר. אם הסכמה זה משהו שחסר לכן או שאתן מרגישות שאתן לא מבינות את עומק העניין, אתן מוזמנות להאזין לפרק על קלף ההסכמה.
התמקדות בקיים - חוסר הוודאות מגדיל את נקודת המבט על האין. אז בתוך חוסר הוודאות, אני ממש עוברת נקודה נקודה על כל מה שכן יש לי ואני מודה עליו, אצל כל אחת אלו יהיו דברים אחרים, אבל נסי רגע להאט את קצת קריאת המייל הזה, ולהודות על שבעה דברים שיש לך, סעיף אחרי סעיף, לאט: תודה על ______________________________ תודה על ______________________________ תודה על ______________________________ תודה על ______________________________ תודה על ______________________________ תודה על ______________________________ תודה על ______________________________ הכרת תודה היא הרבה מעבר להרגעה זמנית, היא הרבה יותר עמוקה ורוחנית. תוכלו להאזין לפרק על הכרת תודה שמסביר את ההיבטים הרוחניים של הכרת תודה, כאן.
הסרת אג'נדות - כשאני בחוסר וודאות אני בעצם לא יודעת אם הדבר שהוא הכי נכון, הכי צודק, הכי ראוי והכי טוב מבחינתי - יקרה. ההיאחזות בידיעה הכוזבת שזה בהכרח הדבר שנכון לי, כובלת אותי לתוצאה שלא תלויה בי ומאמללת אותי. כמה שזה קשה, אני מנסה לומר לעצמי שאני מושגחת, מוגנת, ושהמדוייק ביותר עבורי יקרה. גם אם זה לא הדבר שקיוויתי לו וייחלתי לו תקופה כל כך ארוכה. זה בכלל לא קל, אבל זה מחבר אותי למשהו גדול ממני. אם תרצו להרחיב בסעיף הזה, האזינו לפרק על קלף הריקות.
הודייה על השיעור הקל- מבחינתי חוסר וודאות, כמה שהיא סבל גדול, היא בסופו של דבר שיעור רוחני קל. היא בעיקרה תיאורטית. היא מעלה את כל הרגשות ואת כל הדפוסים שכבר קיימים בתוכי, אבל הם על אוויר, לא על משהו ממשי. אני מעדיפה מאוד לתרגל כך את העבודה הרוחנית שלי, ואם יש הזדמנות כזו אני מנסה לקחת אותה בשתי ידיים. מי שרוצה ללמוד לזמן לעצמה שיעורים קלים מוזמנת לקרוא כאן.
מקום לכאב - חוסר וודאות מעלה הרבה רגשות, שבבסיסם יש כאב גדול, כאב האירעיות, הכאב על כך שמקומנו אף פעם אינו מובטח במאה אחוז. זו ידיעה קשה שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו להדחיק יום יום. אנחנו משתייכים לקבוצות כדי להרגיש חלק, בונים לנו שבטים קטנים (משפחה או חברים או קבוצת פייסבוק), הכל, כדי לשכוח לרגע כמה הקיום שלנו הוא לבדי במהותו. אז אני נותנת מקום לכאב הזה, מרגישה אותו בגוף, לא מתנגדת אליו ולא שופטת את עצמי עליו. אני נותנת לו לעבור דרכי מתוך הנחה שיש שם משהו טוב עבורי, גם אם זה לא באריזה שקיוויתי לה. אני לא אומרת לעצמי: כולה לחכות כמה ימים, מה הבעיה, ומזלזלת בקושי שלי. אני נותנת לו מקום. בכך אני גם נמנעת מסבל. אני נותנת מקום אמיתי לכאב. עוד על זה בפרק על סבל שמופיע כאן.
עבודה על שיעור רוחני- בזמן חוסר וודאות אני "אוכלת סרטים" או במילים אחרות, ממציאה סיפורים ותסריטים שמוכרים לי מן העבר. כל אלו מביאים לרגשות עוצמתיים מאוד. החוויות הרגשיות שעולות בי בזמן חוסר הוודאות, הן חוויות רגשיות שיש בי כבר ממזמן. הן אותן החוויות הרגשיות שהנשמה שלי מביאה אל פתחי שוב ושוב ושוב, לא מרוע, חלילה, אלא כדי לתת לי שוב ושוב הזדמנות לחוות את החוויה הרגשית הזו, כל פעם ממקום גבוה יותר, עד לריפוי. אם תרצי להבין מה זה אומר ממקום גבוה יותר, ותרצי למקם את השיעורים שלך על ציר ספירלת ההתפתחות, וכמובן ללמוד ממני איך לעבוד איתם, את מוזמנת בחום רב לעבור את הקורס "איך משלימים שיעור רוחני". הוא מחכה לך כאן ויש עליו הנחה ליום כיפור, רשמי כיפור בקוד הקופון. בימים האלה אהובות שלי, תרגלתי את כל כל כל כל כל כל כל הכלים שיש ברשותי ואני מלמדת ולומדת. כל ההתמרות שתלמדו עליהן בקורס, כל האיכויות האלה של התפתחות רוחנית שעוזרות לנו לחוות את החיים לא כקורבן. אני ממליצה לכן בחום, עבורי זו היתה הצלה. הנה שוב הקורס.
ריכוך נקודת המבט - מצבי מתח הם בחלק מהפעמים מצבים שבהם אנחנו תלויים בדעה/ החלטה / אמירה של אדם אחר או של מוסד כלשהו. המצב ההישרדותי הזה יוצר מצב של אינטרסים, אני מול הגורם השני, מי ינצח? במצבים כאלה אנחנו נהיות נוקשות וזוויתיות- נוקשות לעצמנו ונוקשות לסביבה, לעולם. נסו רגע לרכך את נקודת המבט, להאט את הקצב, לשים סימן שאלה במקום סימן קריאה בסוף המשפט הזה. תוכלו להעמיק בזה בעזרת הפרק על קלף הרכות.
.
אני מאחלת לכן שאם נקלעתן למצב חוסר וודאות, תתנו לו הזדמנות קטנה לכל הפחות,
להוציא אתכן קצת אחרת ממה שנכנסתם אליה.
.
אהובות שלי,
אני מאחלת לכן שנה טובה,
שנה שלא נצטרך לבקש בה סליחה,
בעיקר כי פחות נפגע,
בעצמנו או באחרים.
נהיה כנות עם עצמנו ועם מי שמולנו,
נרבה בראיית היש על ראיית החסר,
ונקדיש לנו את הזמן הראוי לנו לעבודה פנימית.
זה הכי מתגמל שיש.
חיבוק ממני,
טלי.
.
אם תרצו להיעזר עוד באפשרויות נפתחות, אתן מוזמנות מאוד:
אוהבת אתכן,
מחכה לקרוא את תגובותיכן
חיבוק גדול וחתימה טובה,
טלי.
コメント