היי וטוב שבאת.

אני טלי, היוצרת של קלפי אפשרויות נפתחות. 

במסעי האישי בחרתי לחיות וללוות בדרך הלב, ואני מלווה באושר רב אנשים ותהליכים, לכיוון לב פתוח, במודעות,

בטיול הבלתי נגמר על גבי ספירלת ההתפתחות. נדהמת ונרגשת לראות בכל יום מחדש עוד ועוד נשים מתוודעות ומתחברות לספירלה האישית שלהן.​

מהרגע שהתחלתי לטפל ידעתי ש"אצטרך" להוציא קלפים. לא ידעתי מדוע,
רק ידעתי שאצטרך.​ רק שזה לא היה הזמן המתאים. כי יש עומס בעבודה,
וכי זה פרוייקט נורא גדול, וכי יש ילדים, וכי יש המון קלפים נפלאים
ומי בכלל צריך גם את הקלפים שלי. 

אבל היתה לי בעיה. הם ניקרו בי. הם ניקרו לי. 

כל פעם ששוחחתי עם מטופלת בין הפגישות, בכל פעם שראיתי מישהי שרק לרגע שכחה היכן בדיוק ממוקם הסנטר שלה,
כל פעם שזה קרה לי, ולך.

כשראיתי סערת רגשות שמסתירה את הרגשות,

כשראיתי בליל טיעונים מנוגדים אשר מהווים עננים לרצון האמיתי והפשוט, כשראיתי ריקות במקום מלאות,

בכל פעם כזאת היה בי קול שאמר: "אם היא עוצרת לרגע, והיתה שולפת קלף, היה בה מקום לשקט".

ועדיין לא הוצאתי אותם לאוויר העולם, כי עבודה, כי ילדים, כי חיים.

ואז, לפתע ברגע, כשברחמי משתכשכת לה מי שלימים נולדה להיות ביתי המתוקה, הם פרצו החוצה ממני ישר אל המקלדת.

הם נכתבו כל כך מהר, כל כך בשטף, שהבנתי שיש להם חיים משלהם, והחיים האלה הם מחוצה לי. 

בהמשך, ועד עצם היום הזה, בדיוק כמו שקורה לך,

בכל פעם שאני קוראת את הטקסטים הם מפתיעים אותי מחדש, מאירים לי עוד זווית, מרווחים לי עוד נשימה,

מאפשרים לי עוד רגע של הוויה.

 

עם הזמן למדתי, שקלפי אפשרויות נפתחות הם כבר לא שלי,
ואולי מעולם לא היו.
הם שלך, בשבילך,
ובכל מי שתפגוש בהם בדרכה.

שתהא דרכנו ברוכה.

איך הגעתי אל ספירלת ההתפתחות?

היכולת החזקה שלי ביותר היא לראות צירי התפתחות רוחנית של נשים שאני מלווה.
לראות שיעורים חוזרים, לזהות תמות, ולראות איך גדלים מתוכם, תוך תקשורת עם הנשמה שלנו.

ספירלת ההתפתחות היא אימאג' שהגיע אלי בתקשור בשנה השנייה שלי בקליניקה, והוא מייצג בצורה מאוד יפה ונגישה את ההתפתחות הרוחנית שלנו ואת איך נראים שיעורים בהתאם לאופן בו אנו מתפתחים בכל תקופה (לקריאה נוספת חפשי את הטקסט של קלף 48 בחוברת של ערכת הקלפים).

בכל תקופה יש לנו יכולות אחרות והן אלו המשפיעות על מידת ההתמסרות שלנו ללמידה,
על כמה אומץ יש לנו לעבור דרך השיעור הזה, כמה סקרנות.
קל מאוד לראות על גבי הספירלה את הקשר בין אופן ההתמודדות בפעם הקודמת שהתרגול הופיע לפעם הבאה שהוא הופיע. ככל שאנחנו יודעות יותר איך לעבוד, אנחנו מעפילות במעלה הספירלה.

 

לימים גיליתי שזה מושג מוכר,
אבל הספירלה כפי שאני מבינה אותה היא זו שאני קיבלתי ואותה אני מעבירה הלאה בהרבה אהבה.

אני הראשונה לומר שהשיעורים הרוחניים הם כמו באוניברסיטה, ולא לכל שיעור צריך להגיע.

אבל בכל זאת, הכיף, ההרפתקאות והחדווה שבהתפתחות מגיעים כשמחליטים להיכנס לשיעור הזה ומבקשים ליווי ותמיכה בדרך.

הנשים שאני מלווה לומדות לזהות את הספירלות שלהן,

הן יודעות לזהות פירות עסיסיים שצומחים בעקבות העבודה שלהן,

הן לומדות לדבר עם הנשמה שלהן בחופשיות,

השיח עם היקום זמין להן,

הן נהיות אלופות בלעבוד עם כאב ולעבור דרכו ולצאת מוזנות ועוצמתיות.

ובעיקר לומדות לחיות חיים מלאי משמעות על ספירלת ההתפתחות.

כמה אבני דרך

נולדתי בשנת 1981 באילת שם שירת אבי כקצין בחיל הים. כשהייתי בת 3 חזרנו למגורים בכפר סבא, שם אמא שלי מתגוררת עד היום. יש לי שני אחים צעירים ממני, ובהיותי בת 12 אבי נפטר ממחלת הסרטן אחרי מחלה ממושכת וקשה של 9 שנים, כמעט כל הילדות. 

היום, לאחר התהליכים שעברתי, אני יודעת להצביע על האובדן ועל הכאב כחלק משמעותי, מעצים ומיטיב בסיפור חיי.

אירוע זה, כמו גם אירועים אחרים שפקדו אותי לאורך שנות ההתבגרות והבגרות, כמעט ונאלצתי לחפש ואף למצוא משמעות לדברים, למצוא את שביל הזהב שבו הכוחות הגדולים שבתוכי ותחושת החיבור והסנכרון עם היקום חוברים לאחד.

בזכות החיבור בין קושי להתפתחות, בזכות המודעות, הזכות כל מי שליווה אותי ובזכות ההדרכה הרוחנית שלי, אני יכולה לסייע לאחרים בהתפתחות שלהם, ועל כך אני מודה.

אני גרה בהדר יוסף שבתל אביב, נשואה באהבה ובשמחה לגיא, ואמא לאורי ולדניאלה, ומתפתחת כל הזמן, באמצעות הזוגיות, האמהות, באמצעות התהליכים הטיפוליים, ובזכות מערכות יחסים מכל הסוגים.

מסלול התפתחות מקצועי

תמיד ידעתי שאטפל באנשים, שאלווה אנשים בדרך ההתפתחות, רק לא ידעתי שזה יקרה כל כך מהר.

המסלול המקצועי הבוגר שלי היה די שונה מהכיוון הזה. עבדתי במייקרוסופט, הדרכתי פסיכומטרי וכתבתי בחינות בחברת קידום, ניהלתי את מחלקת המבחנים במכון נועם ולימדתי הנחיית קבוצות במרכז גישות. התחנה האחרונה לפני שעשיתי פניית פרסה אל עולם הטיפול היתה תחנת הייעוץ הארגוני.
זכיתי לעבוד עם ארגונים מרתקים קטנים וענקיים, עבדתי עם מנהלים בכירים ועם עובדים שאך נכנסו לארגון. עבדתי עם בנקים, עם חברות היי טק, עם ארגונים קמעונאיים, ארגונים חברתיים ומה לא.

לא היה משעמם. בכלל לא.

רק שמתישהו, מצאתי את עצמי כל הזמן מנסה.

מנסה "להשחיל" את מה שבאמת היה חשוב בעיניי, שזה כמובן המשמעות, ההתפתחות, החיבור, הבחירה, את כל אלה ניסיתי להכניס תוך כדי שיח על ניהול, על עבודת צוות, על יעדים ועל מטרות.

ומתישהו.. מתישהו כבר עייפתי מן המאמץ.

לאט לאט חדוות העשייה פחתה, מצאתי עצמי מחכה לסופי השבוע, מצאתי את עצמי לא מוקירה תודה על הזכות לעבוד במקומות עבודה כה נחשקים. עוד דבר שהיה הוא שניסיתי להיכנס להריון, במשך שנה, ללא הצלחה.

בשלב מסויים, אחרי תהליך משמעותי שסיפרתי עליו כאן בבלוג, הגיע הרגע.

רגע בו כל החתיכות של הפאזל התחברו לאחד שלם עגול וגדול,

והבנתי, שאת הייעוד שלי, אני צריכה להתחיל לממש עכשיו.

מצויידת בהכשרה ובנסיון כמאמנת,

ועם הכשרות רבות שעברתי במשך השנים בתחומי העבודה התודעתית האנרגטית, יצאתי לדרך. הייתי בטוח שאאמן אימון קלאסי, וכשיהיו תקיעויות בתלהיכי האימון אשלוף איזה כלי מהיר ופרקטי ונעזור לתהליך להתקדם.

 

לקח בערך חודש או חודשיים עד שהקערה התהפכה על פיה, והבנתי מאוד מהר, שאני אולי מאמנת טובה, אך שלא זו היא מתנתי לעולם.

הסתבר שהחיבור לעולמות התודעה, שהחיבור בין התמודדויות החיים הרגשיות לבין ההתמרה על ספירלת ההתפתחות, הם המקום החשוב עבורי.

עבורי, זו העבודה המושלמת!

עשרה רגעי חיים

  1. למדתי לרכב על אופניים בגיל 30. גיא (בעלי) לימד אותי במסירות רבה!

  2. אני סופר פחדנית בספורט אתגרי (ראו סעיף קודם) ועדיין לא יודעת נניח לגלוש על רולרבליידס וכדומה, ובחיי שאין לי מושג איך קרה שעשיתי קורס צלילה, צניחה חופשית וסקי. שילוב של אומץ ושל לחץ חברתי.

  3. תמיד, תמיד, תמיד עבדתי. מנהלת משמרת במזנון בקאנטרי קלאב, טלפנית בפיצה האט, קצינת מבצעים בחיל הים, תפקיד שאני כבר לא זוכרת במייקרוסופט, מוכרת בחנות ספרי לימוד, מדריכת פסיכומטרי, מנחת קבוצות, מכשירת מנחי קבוצות, שכחתי משהו? אפילו בטיול הגדול בחו"ל עבדתי. היום אני מנסה ללמוד לנוח. מאתגר ומתגמל :)

  4. שנים ליוויתי נשים בדרך אל הזוגיות שלהן. בכינו, התרגשנו, כאבנו, התפעלנו, האמנו ולא האמנו. מלא הזמנות לחתונה, אחת שהגעתי אליה, ואחת שחיתנתי בעצמי :)

  5. טיילתי קרוב לשנה באוסטרליה, ניו זילנד והודו. בניו זילנד ביליתי עשרות לילות לבד באוהל. (אין לי מושג איך היה לי אומץ).

  6. הפלגתי בצוללת! במסגרת השירות שלי בחיל הים.

  7. הנקתי את שני הילדים שלי עד סביבות גיל שנתיים ואלו רגעי קסם שאני נוצרת בליבי לעד.

  8. המקום שהכי מרגיע אותי בעולם הוא סיני.

  9. האדם שהכי מרגיע אותי בעולם הוא גיא. ההוא מסעיף 1.

  10. החברות שלי הן מתנות בחיים שלי ולפעמים אני לא מאמינה שהם בחרו בי להיות חברה טובה גם שלהן. סתכלת על עצמי בעיניים שלהן ונושמת.

IMG_0982.jpg
איך אפשר לפגוש אותי ולעבוד איתי.

לקנות את ערכת הקלפים אפשרויות נפתחות.

ובכך להפוך לחלק מקהילת אפשרויות נפתחות, להיות מוזמנת לקבוצה הסגורה והתומכת, ולהנות מתכנים משמעותיים שיחברו אותך לעצמך בכל פעם מחדש. להזמנת הקלפים.

בפגישת בהירות.

כאן אני מספרת על מה קורה בפגישות האלה. 

בסדנאות, בקורסים ובהרצאות.

כאן תוכלי למצוא את כל הפרטים ואת דרכי ההרשמה לכל הסדנאות ולכל ההרצאות שאני מקיימת בקרוב. 

אפשר לכתוב לי.

לספר לי על מחשבה, על חלום, על רעיון, על בקשה. 

כתבי לי לכאן.

2019 © כל הזכויות שמורות לטלי ויטנברג. 

פרסום תכנים מן האתר תחת אישור בכתב

  • 2
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • Facebook - White Circle

מייל: info@taliwittenberg.com

התקשרו אלינו: 3812300  03

  • Instagram
  • Facebook
0
אייקון ווטסאפ.png