לקורס כזה חייב להיות רקע מאוד אישי.
 

את הקורס הזה דחיתי שנים.

הוא היה עבורי אישי מידי. אבל שנים של תוצאות מופלאות גם בבתים של התלמידות שלי גרמו לי להחליט,

הקורס הזה ייצא לאוויר העולם.

אז זה מה שאני יכולה לספר כאן, והשאר בקורס.

בשנת 2017, עם שני ילדים קטנים ועם אמא אחת (אבי נפטר בילדותי) מצאתי את עצמי במצב בעייתי מאוד מול עצמי.
הייתי כבר אלופה בהתפתחות אישית ובהתפתחות רוחנית, ליוויתי ולימדתי בהצלחה.
הרגשתי שאני במצב טוב ויציב בהתפתחות הזוגיות שלי - אבל הבנתי שאיכשהו, בלי ששמתי לב,
אני בבלאגן אטומי בקשר שלי עם הילדים שלי ובקשר שלי עם אמא שלי.

אני חושבת שהיו שני דברים שכאבו לי להחריד -
האחד, הוא הפער בין מי שהייתי מול עצמי ומול העולם לבין מי שהייתי ואיך שהרגשתי במערכות היחסים הכל כך חשובות האלה.
הפער הזה כמעט וגרם לי לפקפק בעצמי ובכל מה שהגעתי אליו מבחינה אישית.

והשני, הוא הכאב עצמו.

כאב לי להיות האדם שלא רציתי להיות דווקא בקשרים האלה.

כאב לי שדווקא בקשרים האלה אני קצרת רוח, קפוצת פנים.

כאב לי שנלחצתי והגבתי ללא חיבור וללא אורך רוח לאתגרים שהילדים שלי חוו.

רציתי את הרכות ואת החיבור לרוח שלי זמינים לי גם שם.

אז יצאתי למסע. משהו בי ידע בוודאות שלרוח יש מענה בעבורי גם שם.

והמסע הזה אכן - מלא בפירות עסיסיים.

​

בשנים האחרונות ליוויתי את משתתפות הקורסים שלי באתגרים עם ילדיהם,

והבנו כולנו - אין לנו שום רצון לפספס את הזוהר של החיבור הרוחני בינינו לבין ילדינו, ואת המתיקות שמחכה לנו כשאנחנו משתמשות בו.