top of page

כשאת מנסה לקחת ביס גדול וטעים מהקצפת של הייקום

אהובות שלי,

למה כשאני ממש רוצה לקבל משהו אני הרבה פעמים נתקלת בסירוב? מאדם אחר או מהייקום?

.

היום נדבר על הציר המטריף והמבלבל הזה של נתינה, קבלה ולקיחה,

וננסה לחפש איזשהו דבר יציב לאחוז בו, אמת מסויימת שתוכל ללכת איתנו הלאה.

יחסים בין אישיים הם זירת התרגול הארצית העיקרית שלנו בהתפתחות פה,

ויחסים בין אישיים בין אם בגלוי או שלא, כל הזמן נעים על הציר הזה של קבלה ושל נתינה.

מקווה שיהיה לכן מעניין ומשמעותי, ואשמח לדעת אם גיליתן על עצמכן משהו כאן.

.

לפני כן, סיפור.

במשך מספר שנים ניהלתי קבוצת פייסבוק פעילה מאוד שעסקה בליווי נשים אל הזוגיות.

אז באותם ימים, לחפש זוגיות מתוך מקום של עוצמה, תוך כדי עבודה פנימית ותרגול רוחני ממש לא היה מקובל ונפוץ כפי שזה היום,

והרגשתי שאני מביאה בשורה חשובה.

כל הלב והנשמה שלי היו בקבוצה הזו.

לימדתי שם,

עניתי שם,

תמכתי שם,

התחברתי שם,

יצרנו לנו שבט מרגש של נשים מיוחדות וחכמות,

תמכנו במשברים, שמחנו בשמחות,

נפגשנו, התחברנו, באמת שזו היתה קבוצה מהממת וייחודית מאוד.

.

אני מבחינת נתינה נתתי שם הכל. השקעתי שם שעות רבות מזמני מכוונת הלב המלאה, וגם קיבלתי ממנה המון.

קיבלתי הערכה ותמיכה אינסופיות, זכיתי לחברות לדרך, וגם קיבלתי תגמול חומרי:

הקליניקה שלי היתה מלאה עד אפס מקום ברובה ממשתתפות הקבוצה ומחברותיהן,

וכל סדנא שפתחתי התמלאה במהירות רבה.

.

הרגיש לי שאני נותנת המון, ומקבלת המון.

לא מדדתי האם אני יותר נותנת או יותר מקבלת, והיה לי שלם ונעים. הייתי ממש מבסוטה.

.

אחרי שהבת שלי נולדה החיים שלי נהפכו לדבר הרבה יותר מאתגר.

אורי בכורי היה אז בן שנתיים ושלושה חודשים,

ולגדל אותו היה יחסית נינוח.

הוא היה ישן טוב בלילות, הערבים שלי היו פנויים,

והייתי פשוט בטוחה שאני מצויינת בגידול ילדים, שעליתי על הנוסחא - הרגשתי אמא נוכחת, מעניקה, אוהבת, ועדיין כזו עם קריירה, עם חיים פרטיים.

עפתי על עצמי!

וכמו שאומרים, אז הגיעה דניאלה :)



.

לא היה לי שום מושג מה זה אומר להיות אמא לשני תינוקות עם בן זוג שלא נמצא בערבים בבית (למי שלא יודעת גיא בן הזוג שלי מנגן באירועים, אפשר לראות אותו כאן :) ),

אני עצמי בכלל לא הבנתי ולא קלטתי שאורי הוא עדיין תינוק, חשבתי שהוא כבר ילד וציפיתי ממנו לבגרות (מהההה חשבתיייי לעצמייייי) וגם הייתי בטוחה שאני יכולה בקלות להסתדר עם הכל אז לא לקחתי עזרה.

לפני שאני מתחילה להשתפך פה על אתגרי אותה תקופה (ואני יכולה..) רק אומר,

שלא הבנתי באיזה מצב אני,

ציפיתי לחזור לעבוד בצ'יק בזמן שהתינוקת המתוקה שלי נשארת איתי בבית,

וכמובן שבשיא הקלילות תכננתי גם להמשיך להחזיק את קבוצת הפייסבוק של הזוגיות.


אממה,

לנהל קבוצת פייסבוק פעילה זו עבודה בהיקף גדול מאוד.

כבר לא הייתי מסוגלת לכך. פשוט לא היה לי זמן,

הייתי בהישרדות ואת מעט השעות שהצלחתי לפנות הקדשתי לעבודה בקליניקה. לא רק שלא היה לי זמן, גם לא היתה לי פניות נפשית, הייתי מרוקנת כל כך.

וגם... לא הייתי מסוגלת להודות שזה המצב או להרפות מהקבוצה הזו.

הייתי מחוייבת ואוחזת, מחוייבת ואוחזת.

מכירות?

כך קרה, שלאורך תקופה ניסיתי לעשות כל מיני דברים כדי להצליח:

ניסיתי להוסיף מנהלות שותפות, ניסיתי להתחייב בפני עצמי על פעילות בקבוצה, ועוד הרבה דברים,

שאת כולם אפשר להכניס תחת הכותרת - להיאחז במשהו שכבר חמק.

.

כך שבאותו זמן, וזה לא תירוץ אלא משהו שעוזר לנו להבין את הנושא שלנו היום,

הייתי בהישרדות.

ניסיתי להחזיק את הראש מעל המים כאמא, כאשת מקצוע וכמנהלת הקבוצה הזו.

.

פתאום, בתוך סטטוס קוו לא משהו, בעודי אוחזת בקבוצה ומנסה לתת שם אבל לא מצליחה בכלל, התחלתי לשים לב לדבר שמאוד אכזב אותי -

הקבוצה נתנה לי פחות. הקבוצה נענתה לי פחות.

כשפרסמתי סדנא, שהצעתי פעילות זו או אחרת,

או בכלל, כשביקשתי משהו, לרוב קיבלתי התלעלמות.

בהתחלה ממש ממש נעלבתי, ואפילו כתבתי איזה פוסט דרמטי או שניים בקבוצה (היום בחיים לא הייתי עושה את זה!!),

אבל מתישהו, כשהייתי מוכנה להתבונן נכוחה - הבנתי..

ואת ההבנה הזו אני לוקחת איתי כבר שנים מאז ומגישה אותה גם אליכן:

עברתי מאנרגיה של נותנת לאנרגיה של לוקחת.

והייקום בכלל, או הקבוצה בפרט,

כבר

לא

שיתפו

איתי

פעולה.

.

זה היה מאוד כואב, אבל ההבנה הזו היא גם היתה זו שאיפשרה לי את השחרור - כששחררתי את הקבוצה לבסוף לידיים טובות אחרות, התפנה בי מרחב גדול מאוד, וכך התחלתי להתפנות לתהליך של להיות מסוגלת ללמד את ספירלת ההתפתחות :)

באתגר הזה של נתינת ושל לקיחה לעומת זאת, נתקלתי עוד הרבה מאז.


חוקי המשחק בסחר באנרגיות מאוד ברור:

כשאנחנו באנרגיה של נתינה, אנחנו מקבלות בחזרה. (נגיע בהמשך לנתינת יתר, שם זה עובד אחרת)

כשאנחנו באנרגיה של לקיחה, אנחנו לא מקבלות כלום.

.

כמה דוגמאות ארציות ואז עולות למעלה לרוחני (איזה כיף!)

בואו נראה מה קורה ואיך מתנהגת אנרגיה של לקיחה. אני לא הולכת להיות פוליטיקלי קורקט כי חשוב לי להעביר את המסר. שימו לב כיצד האנרגיה הזו, לצד זה שהיא מבקשת לקחת לעצמה משהו, היא גם לוקחת משהו חשוב הרבה יותר:

את זכות הבחירה של הצד השני שאמור לתת.

  • כשאמא דורשת מהילד שלה לסדר את החדר והוא לא רוצה. באותה נקודה גם אם בא לו לסדר, משהו בתוכו נסגר לזה, מתעורר בו רצון נגדי (מושג מתחום גישת ההיקשרות)

  • כשבני זוג מתחילים לצאת ואחד מהם מצפה מהשני ליותר: להתקשר יותר, להרגיש יותר, להתעניין יותר, להיפגש יותר.

  • כשבעל עסק כותב פוסט בפייסבוק ומבקש מאנשים לבוא לסדנא, כלומר מבקש מהם לתת את הזמן שלהם, את הלב שלהם, את הכסף שלהם, ולבוא (אני לא ביקורתית לזה, אני גם בעלת עסק ועושה את זה, מתבוננת על זה)

  • כשאחד מבני הזוג מבקש מהשני לצמצם הוצאות או להגדיל הכנסות.

  • כשכל אחד מבני הוזג רוצה שהשני יקום אל התינוק בבוקר.

  • ועוד ועוד ועוד.

כל מה שכתבתי כאן,

כל הרצונות האלה,

הם רצונות לגיטימיים לחלוטין,

איך הם מתחברים לאנרגיה של לקיחה?

.

את זה יהיה קשה להסביר במילים, אז אשתמש בדוגמא:

דמיינו לעצמכן חברה שאתן נוסעות איתה לבילוי, והיא מבקשת שאתן תהיו אלה שתבואו לאסוף אותה.

נכון יש חברה אחת שתגידו לה "בכיף" ותתכוונו לכך מכל הלב,

אבל חברה אחרת שתבקש את אותה הבקשה בדיוק, תמצאו את עצמכן חשות קצת שלא בנוח?

האמת שכשאני קוראת את השורה האחרונה נראה לי שיש לי מזל וכל החברות שלי כיום הן כאלה שנעים לי לתת להן, אבל אני מניחה שהרעיון ברור :)

מקור הפעולה מנתינה או מלקיחה או מהאמצע שהוא פשוט נוכחות, הוא מאוד מורגש.

.

עכשיו בואו ניקח את אותן דוגמאות, ונסיט אותן למצב בו אנחנו באנרגיה של נתינה ולא באנרגיה של לקיחה:


  • כשאמא אומרת לילד שלה, בוא נסדר ביחד את החדר כדי שיהיה לך נעים ומפנק / כדי שיהיה מקום לבובות / בוא נחליף יחד מצעים כדי שתרגיש את הנעימות של מצעים חדשים אחרי מקלחת / החדר שלך כל כך יפה בוא נסדר אותו יחד ונצלם לאבא וכו.

  • כשבני זוג מתחילים לצאת וכל פעם נניח כשהגבר מתקשר האישה עונה ואומרת לו: איזה כיף לשמוע אותך / אני שמחה שהתקשרת. (כלומר, היא מוכנה לתת לו את השמחה שלה, היא לא בוחנת אותו)

  • כשבעל עסק כותב פוסט בפייסבוק ואומר שהוא מזמין לסדנא אבל שיש לו סיפור שיכול לעניין אנשים ומי שרוצה מוזמן לקרוא בלי קשר לסדנא.

  • כשאחד מבני הזוג מזהה אתגר כלכלי ואומר לשני, בוא נחשוב יחד איך אנחנו יכולים להתמודד עם זה.

  • כשהורים עייפים קמים השכם בבוקר לתינוק למען ההורה האחר.


תכף גם אתייחס לנתינת יתר, אבל בואו נעלה רגע לרוחני.

מי שקוראת כאן קבוע,

אתן זוכרות -

אנחנו כל הזמן על הציר שבין אחדות לנפרדות.

המקור שלנו, המהות שלנו, היא אחדות, והיא כל הזמן שורה וכל הזמן זמינה.

התרגול הארצי שלנו הוא בנפרדות, לכל אחד מאיתנו גוף משלו, אבל אנחנו עדיין מחוברים, וההתפתחות הרוחנית שלנו מבוססת על היכולת שלנו לעלות בכל פעם מחדש,

מהנפרדות לאחדות.

.

כשאנחנו באנרגיה של לקיחה אנחנו בעצם מנסות (בלי כוונה רעה, לי קורה כל כך הרבה פעמים לצערי שאני באנרגיה של לקיחה אז לרגע אל תחפשו בו ביקורת, אני איתכן במאה) לחטוף משהו מהשדה האנרגטי של הייקום אל עצמנו.

דמיינו שהייקום הוא עוגת קצפת ענקית עם שכבות קרם נהדר.

כשאנחנו באנרגיה של לקיחה אנחנו בעצם רוצות להכניס את היד שלנו בגסות ולקחת חופן של קצפת, כדי שהיא תהיה רק רק רק רק רק שלנו.

ולא אכפת לנו שיישאר שם חור.

מי שמחוברת לתדרים היותר מעודנים וגבוהים של הייקום, שאין לי אלא להניח שאם את קוראת את זה את שם איתי, וכשאת מושיטה יד לקחת מהקצפת, משהו עוצר אותך, משהו לא עובד לך.

.

(סוגריים הבהרה: אהובות שלי - מי שמחוברת לתדרים היותר מעודנים וגבוהים של הייקום, זה פשוט לא יעבוד לה.

כשאתן רואות אנשים שלוקחים בגסות ומקבלים את כל מה שהם רוצים בלי בעיות,

הם בשלב עבודה אחר.

הם עובדים על ההתפתחות שלהם ברבדים אחרים מכן. זה לא יותר טוב או פחות טוב, זה אחר. )


.

לעומת זאת, אם את ניגשת אל שומר העוגה,

מחייכת אליו ואומרת לו שהוא עושה עבודה פשוט נפלאה,

ושתשמחי להוסיף קצפת מעולה שהכנת הבוקר כדי שהיא תהיה עוד שכבה לעוגה,

ואין לך כוונות סמויות אלא שמחה בנתינה לצד תקווה לטעום גם מהקצפת (משפט מפתח תכף נחזור אליו),

יש מצב שהוא יגיד לך:

תודה רבה לך!

בואי, שימי את הקצפת שלך כאן למעלה,

ואת ממש מוזמנת לארוחת עובדים שיש לנו בשעה 12.00, מגישים שם קצפת חדשה היום!

.

כלומר, כשאת מבקשת לגרוע מהייקום לצרכייך הפרטיים מאוד (נפרדות), זה בדרך כלל לא יעבוד.

לעומת זאת כשאת מבקשת להרבות אחדות בייקום, ואת בנתינה, בה בעת שאת יודעת מול עצמך מה את רוצה וצריכה אבל לא דורשת את זה מאף אחד,

הסיכוי שלך לקבל הוא הרבה הרבה יותר גבוהה.

כשאת מנסה לקחת את נכנסת לקרב (דמייני תור בחנויות אפל כשיוצא האייפון החדש)

כשאת מוסיפה, כשאת נותנת, יש יותר לכולם, גם לך.

את מזדהה עם זה? חשבי על הנושא שהכי חשוב לך, באיזו אנרגיה את שם? נתינה או לקיחה?

.

ומילה על נתינת יתר. מדריכת ימימה ותיקה ומיוחדת, אלומה לב, שלחה לי השבוע את המשפט הזה של ימימה אביטל, והוא יתמוך בנו לראות את המקום הלא מאוזן של הנתינה,

ואת זאת אני כותבת לכל מי שהגיעה עד הלום ואומרת לעצמה, אבל נתתי כל כך הרבה!


"נתינה שאינה במידתה הופכת ללקיחה ועזות פנים, וממנה להפרת לב אחר, כי לא היתה קשובה לכוחותיה"


אני לא תלמידת ימימה ואני לא מתיימרת לפרש אותה, לכן אחזור כאן לומר את מה שאני מבקשת לגבש איתכן בעזרת המשפט המקסים הזה.

נתינת יתר, היא נתינה שבאה מתוך חוסר, וכך היא איננה מאוזנת, ומכווצת את האחר.

אז היא אמנם נותנת וכביכול לא לוקחת,

אבל היא לוקחת הרבה, היא לוקחת תשומת לב: צריך להודות עליה, צריך להתייחס אליה, לענות לה או להיענות לה, אולי אפילו להשיב לה כגמולה,

כך שמבחינתנו, נתינת יתר היא ממש זהה לאנרגיית לקיחה דורשנית.

.

לסיכום,

אם אנחנו רוצות משהו,

ואנחנו מרגישות את החוסר בבטן,

חוסר שמדבר אלינו במילים של:

אני חייבת את ____, אני לא אסתדר בלי______, מגיע לי _________ (יש מגיע לי נינוח ומלא ויש מגיע לי תובעני ודורשני, למדי לזהות את שלך),

אני ממליצה לנסות לשים לב,

אם נפעל כרגע, נפעל מתוך אנרגיה של לקיחה שרוצה לקחת ביס מהייקום ולהכניס אותו אל הבטן הרעבה שלנו.

.

אם נזהה את זה, ונרצה לפעול מתוך אנרגיה של נתינה,

הנה גזור ושמור שיוכל לעזור לכן ולי ברגעים הללו:

  1. זיהוי - חשוב לעצור ולזהות את הרגע הזה של חוסר שמבקש להתמלא. לשהות איתו רגע, לפני ההתקדמות לפתרון.

  2. התמלאות. כל כך טבעי שחוסר מבקש מילוי. אם נוכל להתמלא רגע בתוך עצמנו, מתוך ההכרה במה שיש לנו, מתוך חיבור לאחדות, נוכל לעבור לתדר נתינה.

  3. החלפת מחשבה - במקום לחשוב מה אני חייבת לקבל, אפשר לשאול את עצמנו - מה אני יכולה לתת? זה בסדר לשאול מה אני יכולה לתת בשאיפה שגם אקבל מזה בהמשך, אבל כדאי לנתינה להיות מכוונת לב מלאה מלאה, בלי זיופים.

  4. היזכרות: יש לנו כל כך הרבה לתת, ויש מספיק לכולם.

.

.

אהובות שלי,

כל כך אשמח לקרוא אתכן - ספרו לי אם אתן רוצות -

האם זיהיתן את עצמכן במייל הזה?

האם הוא נתן לכן משהו?

באיזה תחום בחייכן אתן מזהות שאתן באנרגיית לקיחה ורוצות לעבור לנתינה?

אשמח כל כך לקרוא,

נשיקות,

טלי.

.

.

.

כמה דברים חשובים:

  1. גם אני מתרגלת את הנתינה שלי ואני רוצה לצלם עבורכן קורס קצר יחסית, חינמי. יש לי כבר נושא בראש אבל אשמח לשמוע מכן- מה הדבר האחד שהייתן שמחות ללמוד ממני? כתבו לי בתיבת צור קשר והסבירו שזה בתגובה לפוסט "ביס מהקצפת של הייקום".

  2. אתן נותנות לי כל כך הרבה במיילים שלכם, ואין יום שאני לא מקבלת מייל על הקלפים, ואני שמחה שאני נותנת לכן ככ הרבה ולאורך זמן באמצעות מוצר בקופסא, שאני כאילו זמינה עבורכם גם כשאני בפועל במקום אחר. הנה אחד מהיום, כמה הוא מתוק:


אם תרצו שקלפי אפשרויות נפתחות ילוו אתכן ברגעים שבהם אתן רוצות לחזק את עצמכן, ללמוד את עצמכן ולאהוב את עצמכן, מוזמנות להזמין את הקלפים למי שעדיין אין. שימו לב שיש באתר אפשרות לרכישה מרוכזת, קראו הכל כאן.

  1. מי שקראה בהתחלה על הקבוצה של הזוגיות וזה דיבר אליה, אז אמנם אני כבר לא מנהלת קבוצת פייסבוק בנושא הזה, אבל חסכתי לכן הרבה זמן ודיבורים מיותרים, וכל הידע (!!!), כל התרגילים (!!!) וכל העבודה התודעתית אנרגטית, מוגשים לכן על ידי בקורס אינטרנטי מאוד מאוד מקיף שצילמתי, אני ממש מקווה שתאהבו אותו, ואני מאוד מאוד שמחה שהצלחתי להעניק אותו במחיר של פחות מפגישה אחת פרונטלית, תודה לאלוהיי הדיגיטל (לפעמים...) הנה מה שכתבה לי משתתפת מתוקה:



וכמובן שמי שרוצה להרבות רגעי אחדות בחייה, מוזמנת לתרגל איתי בקורס איך משלימים שיעור רוחני.

חיבוק גדול ממני,

טלי.

7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מפת הדרכים לשיקום רגשי רוחני

היי אהובות, המתנתי זמן רב עד שיהיה לי משהו בעל ערך לכתוב לכן. מייל עומק משמעותי כזה, כמו בחיים שלפני. שמתי לב, שכל הכלים הוותיקים שלנו, נדרשים לבחינה מחדש, ואל לנו לגשת אליהם אוטומטית: האם הם עדיין רל

כולם חשבו שזה היה אומץ, אבל הם לא הבינו כלום

היי אהובות, הפוסט הזה ידבר קצת על בדידות, קצת על קונספטים, קצת על פתיחת אפשרויות, ובסופו מחכה לכן הזדמנות שהיא מתנה ענקית ממני אליכן - הקורס המלא של תודעה מאפשרת אונליין - שיש בו את כל הטכניקות הכי חז

איך השתחררתי מאשליית הגודל והצורה

היי אהובות, היום אני רוצה לספר לכן על חוויה מאוד עוצמתית שחוויתי סביב מפגש שהעברתי השבוע, של פירוק אשליית הגודל והצורה שכולנו סובלות ממנה כל הזמן. הפעם משהו בה היה כל כך מזוקק, ואני כל כך שמחה לשתף את

Comments


bottom of page