top of page

עד מתי נתייחס לעצמנו בתועלתנות

היי אהובות ויום שלישי שמח לכן,

אני מקווה שגם הפעם נצליח להכניס קצת נשמה יתרה באמצע השבוע.

בבית שבו גדלתי, היה ערך עליון וברור: בין אדם לחברו.

כל בני האדם שווים,

יש לעזור למי שזקוק לעזרה,

יש להיות חברים טובים ונאמנים,

להשתדל לא לדבר מאחורי הגב.

האם יישמנו את הערך הזה הלכה למעשה תמיד? אני לא יודעת.

אני בטוח שלא, האחים שלי להערכתי דווקא הרבה יותר כן.

מה שכן, זה לגמרי הרגיש כמו אלומת אור לצעוד לאורה.

לכן, כמה הופתעתי, שגיליתי, שמבלי להתכוון, אני גזענית.

באמת שלא חשבתי את זה על עצמי.

אני זוכרת שהיה לנו עוזר בית, מנקה, ממוצא אפריקאי, מייקל.

הייתי ילדה ולא ידעתי עליו הרבה,

אבל אני זוכרת שהופתעתי שראיתי אותו עם ספרים עבי כרס שהוא היה קורא באוטובוס מתל אביב לכפר סבא ובחזרה.