היום נדבר על מה אנחנו צריכות ולא צריכות לעשות.
זה נשמע סתמי,
אבל עבורי זה מהפכני ביותר.
מתחילות :)
.
לפני כחודש לערך עשיתי מה שאני עושה כשאני "לא".
לא מאופסת, לא מחוברת, לא מכווננת.
אז פשוט... התחברתי.
לכל אחת יש את הדרך שלה,
והדרך שלי היא לשכב במקום נוח,
וממש לנסות ולהתחבר להדרכה הגבוהה שלי / לאנרגיית החיים / לרובד הנשמתי שלי / לייקום.
אלו הרבה מילים עם פרשנויות שונות אבל הכמיהה זהה - לחוות תחושת אחדות ושלמות.
.
בקיצור, התחברתי לי,
נרגעתי ממש,
ולאט לאט הרגשתי שאני מתחילה להתמלא.
התלהבתי ממש, כי ידעתי שאז מגיעות תובנות המאסטר,
ההבנות האלה שביחד מצטברות להבנות משנות חיים.
עבורי.
.
ואכן זה הגיע.
הגיעה אליי ידיעה שעבורי היתה ממש ממש ענקית.
ראיתי אז,
כיצד,
אני לא צריכה לעשות כלום.
.
אם זה השלב שאתן אומרות לעצמכן מה זה המייל הדבילי הזה,
אז הישארו איתי עוד רגע כי יש פה משהו באמת משמעותי.
באותם הרגעים,
הבנתי, שאני, שבכללי כמו כולנו המון פעמים מוצאת את עצמי נעה בין צריך לצריך,
לא צריכה לעשות דבר:
הבנתי שאני לא חייבת לקום מהספה הזו לעולמי עולמים!
אם יש לי פיפי, ואני קמה לשירותים להתפנות, זה כי אני בוחרת, אני לא צריכה.
אם אני נוסעת להביא את ילדיי המתוקים מהמסגרות זה ממש לא כי אני צריכה, אלא כי אני רוצה שהם יהיו מוגנים ואהובים ולכן אני בוחרת,
גם אם לא בא לי, לנסוע להביא אותם.
אני לא צריכה.
.
אותו הדבר לגבי נקיון הבית, אני לא צריכה להעמיס מדיח ולפנותו בדקדקנות.
הכיור יכול להתמלא כלים בערימה בגובה הר חירייה,
וכשארצה לשתות כוס מים, ובארון לא תהיינה כוסות נקיות, אני אוכל לשתות ישר מהברז,
או לשטוף כוס מהכיור, או לשתות בכוס מלוכלת.
וכל אופציה מבין האופציות הללו,
הן בחירות שלנו.
.
בעצם, כל דבר שאני כביכול "צריכה" לעשות,
זה למעשה דבר שאני בוחרת לעשות כי זה משרת אותי.
.
אם אני אפסיק לעבוד כי אני לא רוצה לעבוד, אז או שאיכשהו נסתדר, או שלאט לאט ייאזלו לנו החסכונות, ואולי נעבור לבית קטן יותר, ואולי גם לזה לא יהיה לנו כסף ואנחנו איכשהו,
בדרך זו או אחרת.. נסתדר.
אני עובדת כמו שאני עובדת כי אני בוחרת את החיים שמצריכים את העבודה הזו.
.
חשבו אתן,
איזה דבר אתן מרגישות שאתן עושות מחוסר ברירה?
האם אתן באמת צריכות או שאתן בוחרות בלי לשים לב?
.
עכשיו, למה זה היה לי כל כך מטורף?
כי בשבועות האחרונים התעסקתי פה ובאינסטגרם ובקבוצות הווטסאפ ובסדנאות ככ הרבה בלהיות על הנתיב שלנו,
והבנתי כמה כח יש בהגדרה של מה שאני עושה או לא עושה כבוחרת לעומת צריכה.
ולא כמטבע לשון,
לא כאימרה ניו אייג'ית שחוקה,
אלא באמת באמת כדרך,
(פה באה הפואנטה) -
להכיר בכוחנו האדיר על חיינו.
.
היותינו פועלות לפי "צריך וצריך" זו אשלייה תודעתית גמורה.
את באמת באמת באמת לא צריכה לעשות שום דבר.
כל דבר שאת עושה זה מה שאת בוחרת לעשות בהתאם להשלכות הצפויות,
אבל הבחירה היא כל כולה שלך.
.
כתבו לי במייל חוזר אם זה מגניב אתכן כמו שזה מגניב אותי
וגם אם יש לכן התנגדויות, זה נשמע לי הגיוני שתהיינה :)
חיבוק גדול ותודה,
טלי.
.
1. סדנאות "תודעה מאפשרת" עד אוקטובר מלאות וכבר לא ניתן להצטרף אליהן.
מוזמנות לעבור את הסדנא איתי ממש אחת על אחת בגרסא הדיגיטלית.
ארגנתי מחדש את הדף באתר שמסביר על הקורס הדיגיטלי שמלווה נשים בדרך אל הזוגיות שלהן, ועל הדרך סיפרתי שם חלק מהסיפור האישי שלי, אם זה מעניין מישהי, מוזמנות לקרוא כאן.